27,606
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (דף שיחה) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
הרב [[מנחם מענדל כשר]] שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערה|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין. | הרב [[מנחם מענדל כשר]] שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערה|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין. | ||
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערה|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם | בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערה|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם הייתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערה|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת ז' קעא.}}. | ||
הרב רוזין התנגד רבות ל[[ציונות]], הוא כתב על כך מכתב בספר [[אור למישרים]] וחתם על מכתבים שונים נגד תנועת [[המזרחי]]. מסופר לאחר ששמע שבגלל התנגדותו לציונות מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם [הציונים] חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו{{מקור}}. | הרב רוזין התנגד רבות ל[[ציונות]], הוא כתב על כך מכתב בספר [[אור למישרים]] וחתם על מכתבים שונים נגד תנועת [[המזרחי]]. מסופר לאחר ששמע שבגלל התנגדותו לציונות מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם [הציונים] חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו{{מקור}}. | ||
| שורה 125: | שורה 125: | ||
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}. | את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}. | ||
שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון| | שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}. | ||
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין [[נגלה]] ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}. | הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין [[נגלה]] ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}. | ||