26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
::{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ישעיהו הורביץ בעל 'פרדס הארץ'|אחר=פירוש אחר|ראו=[[ישעיהו הורביץ (פירושונים)]]}}
הרב '''ישעיה הורביץ''' נולד ב[[י"א אלול]] [[תרמ"ג]] בעיר [[צפת]], לאביו הרב אשר יחזקאל ולאימו מרת עלקא. הוא היה נצר למשפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאדמו"רים לבית [[קרלין]]{{הערה|אביו של הצמח צדק, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] התאלמן מאשתו הראשונה [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לבתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' [[ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ]], והיא היתה הייתה סבתו של ר' ישעיהו הורביץ, ואימו של אביו ר' אשר יחזקאל.}}, [[צ'רנוביל]] ואמדור. הוא גם מיוחס דור אחד-עשר לבעל [[השל"ה]] הקדוש, והוא אף נושא את שמו.
הרב הורביץ היה אישיות מיוחדת. כבר בצעירותו ניכרו בו תכונות עילאיות. הוא שקד על לימודו ועבד על מידותיו; היה לומד יומם ולילה והיה כותב לעצמו הנהגות איך להתנהג בעבודת ה'. מלבד גדולתו האישית, הירבה ללמוד ספרי מוסר; הספרים [[ראשית חכמה]] ו[[חובת הלבבות]] וכן ספר [[השל"ה]] הקדוש היו שגורים על פיו. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היה לומד [[משניות]] וחוזרם בעל פה, וכך אף ידע חמשה סדרי [[משנה]] בעל פה (בזקנותו בחוץ לארץ למד גם את סדר טהרות בעל פה).
משנת [[תרס"ח]] כיהן הרב ישעיה הורביץ כרבה של קהילת חב"ד בצפת, והיה נושא ונותן בהוראה עם גדולי רבני צפת. בשנת [[תרס"ט]] ביקשו למנותו כחבר בבית הדין בצפת. כבר קודם לכן הוסמך על ידי גדולי הרבנים בהם גם: חכם באשי בירושלים הרב נחמן בטיטו, וחכם באשי באיסטנבול הרב חיים נחום. בהסכמתו לספרו של הרב הורוביץ כתב הרידב"ז: "... וכבר הוא רב לעדה חב"ד בפה [צפת] עיר הקודש תובב"א ושוקד יום ולילה על התורה.. כי הרב הזה הוא באמת אין דוגמתו בזמנינו בתורה וביראה בכל הגליל".
הנהגתו כרב קהילת חב"ד וכדיין, היתה הייתה מיוחדת, כפי שמתאר בנו הרב שמואל בספרו "ימי שמואל": "אבי התנהג בצדק וביושר ובאמת, וקיים 'לא תגורו מפי איש', והיה מוסר את נפשו לשפוט דין אמת לאמיתו; והיה נזהר מליגע בממון חברו, והיה הן שלו צדק, ולאו שלו צדק, והיה רחוק מחנופה שקר וכבוד".
==[[מלחמת העולם הראשונה]]==
כשנגמר הסוכר, החל הרעב לשכון בביתה של משפחת הורוביץ. ישועה פורתא צמחה מעובדת היות הרב הורביץ נתין רוסי (כנראה בזכות שאביו יליד רוסיה). באותם ימים של רעב, היו נתינים אנגליים ורוסים שנסעו לקונסול הרוסי ולקונסול האנגלי בלבנון, וקיבלו מהם תמיכה. הרב ישעיה שהיה נתין רוסי, נסע אף הוא לביירות כדי לקבל תמיכה.
המלחמה היתה הייתה בעיצומה וכל גבר כשיר, נשלח לקרב, אולם הרבנים קיבלו פטור. אך דא עקא, שבוועד העיר צפת היו אינשי דלא מעלי, והם ניסו לדבר עם מושל העיר התורכי כי יצווה לרבנים לתת לוועד ולמושל סכומי כסף גדולים, ואם לאו - יגוייסו. הרבנים שאלו את הרב הורביץ כיצד לנהוג בעניין, והוא שאל את הרב אלפנדרי שהיה עד לא מכבר, החכם באשי של צפת והתפטר בגלל מעלליהם של ועד ומושל העיר. הרב אלפנדרי השיב כי אין לתת להם פרוטה. הרב הורביץ מסר לרבנים את תשובת הרב אלפנדרי וכך נהגו.
אנשי הוועד שהבינו כי זממם לא יצלח בגלל הרב הורביץ, כעסו מאד ואמרו למושל: "כל זמן שהרב הורביץ יושב בביתו בשלוה, לא תראה שום כסף". המושל שמע בעצתם והחליט לאסור את כל רבני צפת. כשבאו לאסור את הרב הורביץ, בדיוק התפלל בבית הכנסת. מחוץ לבית הכנסת המתינו לו אפוא המוכתר ושני חיילים. כשסיים את תפילתו, נאסר והובל לבית הסוהר. רק לאחר השתדלות ידידים ואחיו ר' בעריל, שהיה רוקח מפורסם ובעל קשרים, הוחלט להעבירו לבית המשטרה שם התנאים היו טובים יותר. בשהותו שם ישב ושינן [[משניות]] בעל פה.
בין כה וכה, ידידי הרבנים שנאסרו, השיגו סכומי כסף ונתנום למושל. בעקבות זאת החליט המושל שכל הרבנים יסעו לעכו כדי לחדש את תעודות הרבנים שלהם. אולם הנסיעה היתה הייתה כרוכה בסכנה ובפחד גדול, שמא יפגשו בדרך ליגיון של הצבא והם יגייסו אותם במקום.
ידידיו של הרב הורביץ שוב נחלצו לעזרתו, ודאגו כי המושל יוותר לו על הנסיעה לעכו. אולם הוא ויתר על הכבוד, ואמר כי הוא לא יפרוש משאר חבריו הרבנים, ולמרות תחנוני המשפחה, נסע לעכו. לנסיעה זו הצטרף גם אחיו ר' בעריל. תושייתו של זה האחרון, עמדה לרבנים בשעה שליגיון חיילים שהיו בעכו אכן תפסו את הרבנים ורצו לגייסם, אולם הוא הצליח לשכנעם באופנים שונים לשחררם. עוד קודם חג הפסח חזרו הרבנים לביתם בשלום, לשמחת משפחתם ולשמחת לב כל יהודי צפת.
בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]] הוטב המצב במקצת. מושל חדש נבחר וגם וועד העיר צפת הוחלף, והללו הטיבו עם הרבנים ותלמידי הישיבות. הרב הורביץ ניצל את ההזדמנות והחל לפעול ביתר שאת למען הרמת קרן היהדות בעיר. ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] הדסה ובבית היתומים דאג שיוגש אוכל כשר, ובעצמו קבע מזוזות על דלתות בית הרפואה.
ב[[כ"ד באלול]] [[תר"פ]] נפטר אביו של הרב הורביץ, הרב אשר יחזקאל, והנהגת קופת [[כולל חב"ד]] עברה אליו, אולם לא למשך זמן ארוך כיון שהפרנסה היתה הייתה בדוחק עקב הפסקת המשכורת לרבנים. הרב הורביץ שביקש לפרנס את משפחתו, נאלץ לעזוב את עיר מולדתו צפת אליה הרגיש קשר נפשי מיוחד.
==נסיעתו לקנדה==
בתקופת שהותו בקנדה הדפיס שניים מספריו. פרדס הארץ - שו"ת בהלכה, דרושים בהלכה ובאגדה על התורה והמועדים, על פי [[חסידות חב"ד]] ועוד. וכן את הספר יבוא שילה - שו"ת בהלכה; קונטרס בו מבוארות ההלכות הנוגעות לשמירת יום טוב שני לבן ישראל שבא לחו"ל, תולדות היישוב היהודי בצפת, וליקוט דרשות שנשא בבתי כנסת בקנדה. על ספר זה מתנוססות הסכמותיהם של גדולי הרבנים. בתשובות ההלכתיות ובדרושים מוזכרים לרוב רבותינו נשיאינו.
בשנת תש"ד החל לשלוח שאלות בלימוד ובהלכה לרבי מלך המשיח, אז חתנא דבי נשיאה. אחת התשובות היתה הייתה על פני ארבעה עמודים{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' עמוד שז.}}.
מי שביקש ללמוד את האגרת הבחין בוודאי כי הרב הורביץ שאל את הרבי על ביאור של [[השל"ה]] בדברי הזוהר. שלוש השאלות של הרב הורביץ והתשובות של הרבי עליהן, הודפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]].
