מורה שיעור: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
שורה 34: שורה 34:
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|1=אחד מהם, חסיד גור בשם ר' אברהם יצחק רוזנבום כתב לרבי בשנת תשכ"ד והרבי השיב לו על כך בשלילה ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf ראו צילום בתשורה עמוד 47]), ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין.
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|1=אחד מהם, חסיד גור בשם ר' אברהם יצחק רוזנבום כתב לרבי בשנת תשכ"ד והרבי השיב לו על כך בשלילה ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf ראו צילום בתשורה עמוד 47]), ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין.


הסיבה לכך היתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] בוילנא{{הערה|בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).}}.
הסיבה לכך הייתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] בוילנא{{הערה|בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).}}.


עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]].
עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]].
שורה 49: שורה 49:
הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ב[[אחרון של פסח]] תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם.
הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ב[[אחרון של פסח]] תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם.


עיקר העבודה של החלוקה היתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים.
עיקר העבודה של החלוקה הייתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים.


המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמה העיר בנוגע ללימוד בערב [[תשעה באב]] לשאול [[רב מורה הוראה]] מתי ללמוד את השיעור היומי.
המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמה העיר בנוגע ללימוד בערב [[תשעה באב]] לשאול [[רב מורה הוראה]] מתי ללמוד את השיעור היומי.

תפריט ניווט