27,062
עריכות
כוס של אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==עניינה של הכוס בדורותינו== | ==עניינה של הכוס בדורותינו== | ||
[[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], | [[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1NkmUplGm845jnaxDr8QRdq_oBw8nWriB/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח].}}. | ||
לעומת [[אחרונים]] אחרים{{הערה|ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.}} שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.}}. | לעומת [[אחרונים]] אחרים{{הערה|ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.}} שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===זמן מזיגת הכוס=== | ===זמן מזיגת הכוס=== | ||
מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש"פ מאד"ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש"ג]], עמ' 58.}} אך [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו חלוקה | מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש"פ מאד"ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש"ג]], עמ' 58.}} אך [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו חלוקה הייתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,{{הערה|1=בשנים: [[תש"ג]], [[תש"ד]], [[תש"ה]].}}ולפעמים אחריה{{הערה|1=בשנת [[תש"י]].}} וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], ח"א, עמ' קלו-קלז.}}. | ||
לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.}}: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם. | לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.}}: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם. | ||