26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו.
בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, ואף היתה הייתה יסוד להרחבת סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 ואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים".
במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] להיות "יושבים" כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}.
בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":
* '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה היתה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.
:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.
:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], קאליסק, רססנה, דוברובנה, רודניא, ינוביץ' ודוברומיסל, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.
