27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות מלכי יהודה ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}. | במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות מלכי יהודה ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}. | ||
ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך | ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך הייתה על מנת שכולם ישתחוו לעבודה זרה הרקומה על בגדיו. | ||
===גזירת המן=== | ===גזירת המן=== | ||
שורה 70: | שורה 70: | ||
המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}. | המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}. | ||
מפלתו של המן | מפלתו של המן הייתה ביום השני של חג הפסח זמן הקרבת עומר שעורים, היות והמן הוא גבורות קשות ואפשר לברר אותם רק על ידי בירור קשה, שהוא ענינו של הקרבת השעורים שהם מאכל בהמה, וכן הענין של ספירת החמישים יום המתחיל בהקרבת העומק, דוחים ומבטלים את הרצון של המן להתלות ב'עץ גבוה חמישים אמה'{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר עמוד תתקלט. מגלת אסתר עמוד ב'שה.}}. | ||
רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}. | רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}. |