27,714
עריכות
מ (←יו"ד שבט תשנ"ג) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==סדרי יציאת הרבי למרפסת== | ==סדרי יציאת הרבי למרפסת== | ||
יציאת הרבי למרפסת, | יציאת הרבי למרפסת, הייתה בדרך כלל בהפתעה. לצורך עדכון כל תושבי ה[[שכונה]] ו[[תלמידי התמימים]] על יציאת הרבי, הושק מכשיר ה'ביפר' (בדומה למכשיר הסלולארי כיום), שהוחזק על ידי רבים מהחסידים, והיה מצפצף כל פעם שהרבי הודיע שיצא אל החסידים. אז כולם היו רצים ל-770 כדי לראות את הרבי. | ||
יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות [[מנחה]], פעמים גם ל[[מעריב]] ובאופן נדיר גם ל[[שחרית]]. עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר ה[[קדיש]] בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים. | יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות [[מנחה]], פעמים גם ל[[מעריב]] ובאופן נדיר גם ל[[שחרית]]. עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר ה[[קדיש]] בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים. | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קובץ:והעיר שושן נבוכה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|החסידים עומדים נבוכים]] | [[קובץ:והעיר שושן נבוכה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|החסידים עומדים נבוכים]] | ||
היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי | היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי הייתה לתיקון אחד מעניני ה[[שכונה]] - [[קראון הייטס]], ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב [[יהודה קלמן מארלו]], שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה. | ||
לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר ל[[חדר הרבי|חדרו]]{{הערה|מתוך יומני בית חיינו}}. | לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר ל[[חדר הרבי|חדרו]]{{הערה|מתוך יומני בית חיינו}}. |