שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  07:46, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי מה[[חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים.
תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] היתה הייתה עצומה ולא ידעה גבולות.
את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור".
עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך.
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. היתה הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].
==רבנותו==
זעזמיר היתה הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד.
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.

תפריט ניווט