27,606
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תרט"ו]] התמנה כרב עדת החסידים ב[[עיירה]] קופישאק שבפלך [[ויטבסק]] שם כיהן עד שנת [[תרכ"ז]]. בתקופה בה כיהן כרב ב[[עיירה]] זו, הסתלק אדמו"ר ה'צמח צדק' והרב ווידרביץ היה מהמיעוט ש[[התקשרות|התקשר]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] וקיבל אותו על עצמו כ[[רבי]]. | בשנת [[תרט"ו]] התמנה כרב עדת החסידים ב[[עיירה]] קופישאק שבפלך [[ויטבסק]] שם כיהן עד שנת [[תרכ"ז]]. בתקופה בה כיהן כרב ב[[עיירה]] זו, הסתלק אדמו"ר ה'צמח צדק' והרב ווידרביץ היה מהמיעוט ש[[התקשרות|התקשר]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] וקיבל אותו על עצמו כ[[רבי]]. | ||
בשנת [[תרל"ו]]{{הערה|בספר 'תולדות אברהם חיים' (רוזנבוים, עמוד כא) מסיק על פי מכתבו של הרב רוזנבוים שהתמנה כרב רק בתחילת שנת תרל"ז.}} נשלח על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[מוסקבה]] על מנת לכהן שם ברבנות, במקביל לחסיד נוסף מהעיר [[פולוצק]] שנשלח לשם על מנת לכהן כ[[משפיע]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=81&hilite= ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 71].}}. כהונתו ב[[מוסקבה]] הייתה התקופה בה זרח שמשו כפוסק בעל שיעור קומה, ומאז ואילך חתם את שמו בצירוף שם העיר מוסקבה, מנהג שנמשך גם לאחר שהיגר לארצות הברית{{הערה|יש לשער שאחת הסיבות לכך | בשנת [[תרל"ו]]{{הערה|בספר 'תולדות אברהם חיים' (רוזנבוים, עמוד כא) מסיק על פי מכתבו של הרב רוזנבוים שהתמנה כרב רק בתחילת שנת תרל"ז.}} נשלח על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[מוסקבה]] על מנת לכהן שם ברבנות, במקביל לחסיד נוסף מהעיר [[פולוצק]] שנשלח לשם על מנת לכהן כ[[משפיע]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=81&hilite= ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 71].}}. כהונתו ב[[מוסקבה]] הייתה התקופה בה זרח שמשו כפוסק בעל שיעור קומה, ומאז ואילך חתם את שמו בצירוף שם העיר מוסקבה, מנהג שנמשך גם לאחר שהיגר לארצות הברית{{הערה|יש לשער שאחת הסיבות לכך הייתה העובדה שנשלח ל[[מוסקבה]] על ידי אדמו"ר המהר"ש, וכחסיד המקושר לרבו ראה בכהונתו כרב ב[[מוסקבה]] בשליחות הרבי חלק מאישיותו.}}. | ||
בתקופת כהונתו כרב במסוקבה בשנת [[תרמ"ג]] התקלקל המקווה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והוא התבקש על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לפקח על הבניה שיהיה באופן הכי מהודר. | בתקופת כהונתו כרב במסוקבה בשנת [[תרמ"ג]] התקלקל המקווה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והוא התבקש על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לפקח על הבניה שיהיה באופן הכי מהודר. | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
בנו יחידו ר' יוסף צבי היגר אף הוא ל[[ארצות הברית]] שנה אחרי אביו בשנת [[תרנ"ג]], התגורר במנהטן בסמיכות לאביו, אך נפטר לפניו בשנת [[תרס"ז]] ונקבר בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין באותו מקום בו נטמן אביו מספר שנים מאוחר יותר. | בנו יחידו ר' יוסף צבי היגר אף הוא ל[[ארצות הברית]] שנה אחרי אביו בשנת [[תרנ"ג]], התגורר במנהטן בסמיכות לאביו, אך נפטר לפניו בשנת [[תרס"ז]] ונקבר בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין באותו מקום בו נטמן אביו מספר שנים מאוחר יותר. | ||
כלת בנו ר' יוסף, מרת פסיה (פעשא), | כלת בנו ר' יוסף, מרת פסיה (פעשא), הייתה פעילה בארגון נשות החסידים בקהילה החב"דית שהחלה להתהוות באמריקה, וייסדה בשנת [[תרס"ג]] את אגודת נשות החסידים שנקראה בשם "ליובאוויטש ליידיס איד אסוסיאיישן" (עמותת נשות ליובאוויטש), ודאגה לסיוע הדדי בין נשות [[אנ"ש]]. | ||
לר' יוסף צבי היה בן בשם שואל, שהיגר אף הוא לאמריקה והיה קרוב מאוד אל זקינו, נפטר בשנת תרי"ט, ונקבר במאונט ציון. | לר' יוסף צבי היה בן בשם שואל, שהיגר אף הוא לאמריקה והיה קרוב מאוד אל זקינו, נפטר בשנת תרי"ט, ונקבר במאונט ציון. |