27,062
עריכות
שי למורא (בית הוצאה לאור): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "וינפלד" ב־"ויינפלד"
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "וינפלד" ב־"ויינפלד") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שי למורא סמל.JPG|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]] | [[קובץ:שי למורא סמל.JPG|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
'''"שי למורא"''' הינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]] בניהולו של הרב [[שמואל יהודה | '''"שי למורא"''' הינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]] בניהולו של הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], המהדירה ספרי יסוד יהודיים בצורה ברורה ומאירת עיניים, מתוך מטרה להקל את הבנת הלימוד על הציבור הרחב. מוסד זה הינו אחד מה-[[ועד ע"א מוסדות|71 מוסדות]] שהוקמו לרגל יובל השבעים להולדתו של [[הרבי]]. | ||
==תולדות הדפוס== | ==תולדות הדפוס== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תשכ"א]], בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר. | בשנת [[תשכ"א]], בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר. | ||
באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש [[רש"י]] על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו '''ש"י למורא''', על שם הפסוק בתהלים{{הערה|עו, יב.}} "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי ('''ש'''מואל '''י'''הודה) בראשי תיבות. וכן שי למורא בגימטרייא שמואל יהודה | באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש [[רש"י]] על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו '''ש"י למורא''', על שם הפסוק בתהלים{{הערה|עו, יב.}} "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי ('''ש'''מואל '''י'''הודה) בראשי תיבות. וכן שי למורא בגימטרייא שמואל יהודה ויינפלד. | ||
העבודה בפועל החלה בשנת [[תשכ"ו]], אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב ויינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודה בכל מרצו, ולהביא את ההחלטה הטובה לידי גמר, כחלק מהע"א מוסדות. | העבודה בפועל החלה בשנת [[תשכ"ו]], אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב ויינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודה בכל מרצו, ולהביא את ההחלטה הטובה לידי גמר, כחלק מהע"א מוסדות. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*'''הלכות תשובה להרמב"ם''' - עם פירוש "שי למורא". | *'''הלכות תשובה להרמב"ם''' - עם פירוש "שי למורא". | ||
*'''זמירות לשבת''' - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב. | *'''זמירות לשבת''' - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב. | ||
*'''חמשה חומשי תורה''' - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. הפירוש מתייחד בכך שהוא מיוסד על שיטת הרבי להבנת דברי רש"י שאומר שמכיוון ורש"י אמר "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" הרי שההסבר העיקרי בדבריו הוא לפי דרך הפשט (בעוד שאר המהדורות להסברת דברי רש"י לא מתייחסות לכך) בפירושו מעלה הרב | *'''חמשה חומשי תורה''' - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. הפירוש מתייחד בכך שהוא מיוסד על שיטת הרבי להבנת דברי רש"י שאומר שמכיוון ורש"י אמר "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" הרי שההסבר העיקרי בדבריו הוא לפי דרך הפשט (בעוד שאר המהדורות להסברת דברי רש"י לא מתייחסות לכך) בפירושו מעלה הרב ויינפלד שאלות בפירוש רש"י ומתרצם. (לפעמים הלומד רש"י בשטף בלי לעיין בפירוש שי למורא לא מבחין שלפי שיטתו של רש"י ישנו קושי) וכן הגירסאות הוא מבדיקת כתבי יד רבים. וכך נמצא שהלומדים רש"י על התורה וביחוד במסגרת לימודי ה[[חתת]] הפירוש יעיל ביותר. ובכך מתבטאת העובדה שפירוש זה נחשב בעצם כמוסד ונכלל במסגרת [[ע"א מוסדות]] שהוקמו לכבוד יום ההולדת השבעים של הרבי. | ||
*'''טעמי המנהגים ומקורי הדינים''' - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות. | *'''טעמי המנהגים ומקורי הדינים''' - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות. | ||
*'''טעמי המקרא''' - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של [[רבינו תם]] על כללי הטעמים. | *'''טעמי המקרא''' - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של [[רבינו תם]] על כללי הטעמים. | ||