16,089
עריכות
יעקב ישראל טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]]. | נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]]. | ||
בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, | בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}. | ||
בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה". | בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]). | בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]). | ||
[[הרבי]] סיפר {{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] גדל יחד איתו אצל [[אדמו"ר הזקן]], שניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בבשיל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]]. | |||
שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק:"טהור, טהור, טהור..." | |||
[[קובץ:מצבת טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב טברסקי]] | [[קובץ:מצבת טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב טברסקי]] | ||
ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך". | מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך". | ||
השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו | השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו: | ||
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}} | |||
וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | ||
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים. | נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים. | ||