חסידות ויז'ניץ: הבדלים בין גרסאות בדף

* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת [[תש"ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.

* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי [[השואה]] התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו"ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט"א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב"ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]}}

* רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמו"רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד [[השואה]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש"ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] (1964).  

:את מקומו ירש בנו רבי [[אליעזר הגר]] ([[תרפ"ה]]-[[תשע"ה]]). בח"י אלול תשל"ה יצא ב"קריאה קודשה" (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש"ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי"ת, כבוד קדושת אדמו"ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ"ל}}. בט"ז [[חשוון]] [[תשנ"א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו"ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו"ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו"ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.

אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי.  

לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]) מונו לממלאי מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ) ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק). רבי [[מנחם מענדל הגר]] נשא דברים במעמד [[סיום הרמב"ם]] [[תשמ"ט]].