מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,841 בתים ,  15 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|בלאגאן, ציטוטים ארוכים, חוסר במידע בסיסי}}
{{עריכה|בלאגאן, ציטוטים ארוכים, חוסר במידע בסיסי}}
'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה.
'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה.
==מחלוקת לשם שמים==
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה.


ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}
==בתורת רבותינו נשיאנו==
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:


שורה 8: שורה 13:
מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.


==דברי הרבי בנושא==
במכתב מט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בו הוא כותב שילמדו ב[[קונטרס הלחצו]] כדי להוסיף ב[[אחדות]] (ולמנוע [[מחלוקת]] שהייתה אז ב[[כפר חב"ד]])
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.
 
.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}


בשיחה{{דרוש מקור}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'{{הערה|1= ע"פ [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}.
בשיחה{{דרוש מקור}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'{{הערה|1= ע"פ [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}.
==מחלוקת לשם שמים==
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה.
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

תפריט ניווט