16,089
עריכות
עלייה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על הפסוק:"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"{{הערה|ברכות,לג,נג}} כותב [[הרמב"ן]]:{{ציטוטון|"נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם}}{{הערה|השגות הרמב"ן, מצווה ד'}}. | על הפסוק:"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"{{הערה|ברכות,לג,נג}} כותב [[הרמב"ן]]:{{ציטוטון|"נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם}}{{הערה|השגות הרמב"ן, מצווה ד'}}. | ||
לעומת [[הרמב"ן]] שסובר שזוהי מצווה מן [[תרי"ג מצוות]] סובר [[הרמב"ם]] שמצווה זו אינה כוללה מ[[תרי"ג מצוות]]. | לעומת [[הרמב"ן]] שסובר שזוהי מצווה מן [[תרי"ג מצוות]], סובר [[הרמב"ם]] שמצווה זו אינה כוללה מ[[תרי"ג מצוות]]{{הערה|ולכן לא כולל אותה בתרי"ג מצוות}}. | ||
יהודים רבים שפנו לרבי שברצונם לעלות ל[[ארץ ישראל]] כדי לקיים את "מצוות ישיבת ארץ ישראל" ענה [[הרבי]] שקודם כל יקיימו את [[תרי"ג מצוות התורה]] ואחר כך יקיימו את זה, שלפי מספר מהפוסקים אינו נחשב כלל מ[[תרי"ג מצוות]].{{הערה|שם=אי|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=1040 באתר חב"ד ישראל]}} | יהודים רבים שפנו לרבי שברצונם לעלות ל[[ארץ ישראל]] כדי לקיים את "מצוות ישיבת ארץ ישראל" ענה [[הרבי]] שקודם כל יקיימו את [[תרי"ג מצוות התורה]] ואחר כך יקיימו את זה, שלפי מספר מהפוסקים אינו נחשב כלל מ[[תרי"ג מצוות]].{{הערה|שם=אי|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=1040 באתר חב"ד ישראל]}} | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
===גישתם הכללית של אדמו"רי חב"ד=== | ===גישתם הכללית של אדמו"רי חב"ד=== | ||
ב[[תורה]] הפעם הראשונה בה מוזכר הביטוי "עלייה" ל[[ארץ]], הייתה לאחר פטירת [[יעקב]] כאשר באו | ב[[תורה]] הפעם הראשונה בה מוזכר הביטוי "עלייה" ל[[ארץ ישראל]], הייתה לאחר פטירת [[יעקב]] כאשר באו לקבור אותו, אז הם כונו "עולים" {{הערה|בראשית, פרק נ, פסוק י"ד}}. במשך השנים נעשתה החשיבות לעלייה לארץ גדולה, ב[[משנה]] נאמר ש:{{ציטוטון|הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין}}{{הערה|כתובות, יא, י"ג}}, וגדולי ישראל במשך השנים עודדו עלייה ואף עלו בעצמם. | ||
עם הקמת ה[[חסידות]], עלו רבים מהחסידים ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|אברהם יערי, "עליית החסידים ההמונית לא"י", מחניים, מ"ו}}, ואף [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ.אדמו"רי חב"ד | עם הקמת ה[[חסידות]], עלו רבים מהחסידים ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|אברהם יערי, "עליית החסידים ההמונית לא"י", מחניים, מ"ו}}, ואף [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ.אדמו"רי חב"ד שלחו את חסידיהם ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כדוגמת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]}} ותמכו בהם{{הערה|כדוגמת [[כולל חב"ד]]}}. | ||
עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] | עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע רבים מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו" לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה ל[[ארץ ישראל]] עם 100 חסידים.ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}. | ||
עם זאת בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]], כמו כן החל אז עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]] החל לעודד יותר את הישוב החב"די ב[[ארץ ישראל]]. משיחה משנת [[תשנ"ב]] אמר [[הרבי]]:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"{{הערה|ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב}}. | עם זאת בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]], כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]] החל לעודד יותר את הישוב החב"די ב[[ארץ ישראל]]. משיחה משנת [[תשנ"ב]] אמר [[הרבי]]:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"{{הערה|ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב}}. | ||
עם זאת הורו [[רבותינו נשיאנו]] על המעלה דווקא להתגורר ב[[חו"ל]], ב[[כתר שם טוב]] מובא:{{ציטוטון|ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא}}{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, תכג}}, ליהודי שפנה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שברצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הצמח צדק:"עשה כאן ארץ ישראל"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה}}. | עם זאת הורו [[רבותינו נשיאנו]] כמה וכמה פעמים על המעלה דווקא להתגורר ב[[חו"ל]], ב[[כתר שם טוב]] מובא:{{ציטוטון|ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא}}{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, תכג}}, ליהודי שפנה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שברצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הצמח צדק:"[[עשה כאן ארץ ישראל]]"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר שבגלות יש דווקא לגור | [[הרבי]] הזכיר שבגלות יש דווקא לגור בחו"ל, משום שקיבוץ ישראל ל[[ארץ ישראל]] צריך להתקיים ע"י [[מלך המשיח]]{{הערה|שם=אי}}. | ||
===עליית יהודים=== | ===עליית יהודים=== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
]] | ]] | ||
במשך השנים עודד רבותינו נשיאנו עלייה לארץ ואף תמכו, העלייה הראשונה שהייתה | במשך השנים עודד רבותינו נשיאנו עלייה לארץ ואף תמכו בה, העלייה הראשונה שהייתה רשמית הייתה [[עליית החסידים]] של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם אז קופת [[כולל חב"ד]] שדאגה לעזרה ולרווחת החסידים שמתגוררים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
הישוב החב"די הראשון היה ב[[צפת]] לאחר מכן נדד ל[[טבריה]], ובהמשך התרחב ל[[חברון]]{{הערה|בעיקר בזכות עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]]}} ול[[ירושלים]]. | הישוב החב"די הראשון היה ב[[צפת]] לאחר מכן נדד ל[[טבריה]], ובהמשך התרחב ל[[חברון]]{{הערה|בעיקר בזכות עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]]}} ול[[ירושלים]]. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
במכתב לרבי [[שלמה חיים קסלמן]] שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו [[הרבי]]:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"{{הערה|אגרות קודש, א'קמח}}. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שלח [[הרבי]] מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".במכתבים רבים משבח [[הרבי]] ליהודים אודות המעלה שהם גרים ב[[ארץ ישראל]]. | במכתב לרבי [[שלמה חיים קסלמן]] שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו [[הרבי]]:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"{{הערה|אגרות קודש, א'קמח}}. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שלח [[הרבי]] מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".במכתבים רבים משבח [[הרבי]] ליהודים אודות המעלה שהם גרים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
[[הרבי]] אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו | [[הרבי]] אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו בחו"ל על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלהם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}. | ||
==ניסיונות עלייה לארץ== | ==ניסיונות עלייה לארץ== | ||