820
עריכות
שורה 54: | שורה 54: | ||
כמו כן [[הרבי]] דיבר גם בשיחת ליל שני של חג הפסח [[תשכ"ב]]{{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}, אודות שלילת המנהג, ואמר גם שב[[ליובאוויטש]] גם הגנבים היו שובתים ממלאכתם בפסח. | כמו כן [[הרבי]] דיבר גם בשיחת ליל שני של חג הפסח [[תשכ"ב]]{{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}, אודות שלילת המנהג, ואמר גם שב[[ליובאוויטש]] גם הגנבים היו שובתים ממלאכתם בפסח. | ||
עם זאת, מסופר{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים חב"ד}} שפעם 'חטפה' בתו הגדולה של [[אדמו"ר מהר"ש]] את האפיקומן שלו | עם זאת, מסופר{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים חב"ד}} שפעם 'חטפה' בתו הגדולה של [[אדמו"ר מהר"ש]] את האפיקומן שלו. אך מקרה זה היה בקטנותה, ונראה שהיה זה מקרה יוצא דופן, אבל בדרך כלל לא נהגו בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמו שאמרו רז"ל{{הערה|ברכות ה}} ש{{מונחון|"בתר גנבא גנוב וטעמא טעים"|הגונב מגנב גם הוא טועם טעם גניבה}}. | ||
גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן. | גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן. |
עריכות