אפיקומן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 265 בתים ,  8 בדצמבר 2020
מ (←‏מקור: התכוונתי שישכתב את השורה שלי, אוליע כדאי בעצם לשלב את השורות)
שורה 21: שורה 21:
==מקור==
==מקור==
{{לשכתב|פסקה=כן}}
{{לשכתב|פסקה=כן}}
המקור למנהג זה הינו מ[[קרבן הפסח]] שהיו מקריבים אותו בסופו של הלילה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, והיה נאכל עם [[מצה]], וכפי שכתוב במשנה, [[מסכת פסחים]]{{הערה|י, ח}}: {{ציטוטון|אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן}}{{הערה|על משנה זו נחלקו [[רב]] ו[[שמואל]] על כוונת הפירוש, כאשר רב סובר שהפירוש הוא שחל איסור ללכחת מקבוצה אחת האוכלת קורבן הפסח לקבוצה (חבורה) שניה, אך שמואל סובר לעומתו, שהכוונה היא שאוכלים את האפיקומן בכדי שלא יישאר לאחריו טעם בפה (כמין קינוח)}}.
אכילת ה"אפיקומן" הינה זכר ל[[קרבן הפסח]] שהיה נאכל עם [[מצה]] בלילה זה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, לאחר סיום אכילת שאר קרבנות החג, ואף אנו אוכלים מצה זו בסיום סעודת ליל הסדר.


המנהג נקרא אפיקומן על שם ההלכה 'אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן' הנזכרת, שלא יאכלו לאחר קרבן הפסח. פירוש המילה "אפיקומן" הוא "אוכל נוסף", לא לאכול אוכל נוסף אחרי הפסח. כך האפיקומן, שכזכר לפסח לא אוכלים אחריו כלום{{הערה|ראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/5/7.htm הלכות פסח לאדמו"ר הזקן]}}.
המנהג נקרא "אפיקומן" על שם ההלכה האמורה במשנה [[מסכת פסחים]]{{הערה|י, ח}} בנוגע לקרבן פסח: {{ציטוטון|אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן}}{{הערה|בפירושה של משנה זו נחלקו [[רב]] ו[[שמואל]]. רב סובר שכוונת המשנה שחל איסור ללכת מקבוצה אחת האוכלת קורבן הפסח לקבוצה (חבורה) שניה. אך שמואל חולק וסובר שהכוונה היא שאין אוכלים "אפיקומן" (קינוח סעודה) לאחר אכילת הפסח, כדי שיישאר טעם הפסח בפיו.}}, ו"אפיקומן" פירושו קינוח סעודה, והיינו שאין אומרים הוציאו והביאו מיני מתיקה לקנוח סעודה, מפני שאסור לאכול כלום אחר הסעודה. ועל כן נקראת המצה שאוכלים בסוף הסעודה "אפיקומן", על שם שאין מפטירין אחריה 'אפיקומן', שאין אוכלים אחריה כלום, כמו הדין הנוהג בקרבן פסח{{הערה|ראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/5/7.htm הלכות פסח לאדמו"ר הזקן]}}.


==כמות אכילת האפיקומן==
==כמות אכילת האפיקומן==
820

עריכות

תפריט ניווט