אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
===בצעירותו===
נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", מקושר לאדמו"רי שלשלת רוזין , וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליציה.
נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", מקושר לאדמו"רי שלשלת רוזין , וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליציה.


שורה 23: שורה 22:
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].


===נישואים===
ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים} ביתו של הרביצחק הלוי ואשתו יוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
ביום הבהיר [[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.


בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.
בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.
שורה 31: שורה 29:


[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]
[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]
בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהלים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו התרופפו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.
בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים.


הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.
שורה 38: שורה 36:


הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.
הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.
 
מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי{{הערה|עקב מצבו הבריאותי}}, בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר לו, הוא רצה לפנות למזכיר הרב סימפסון שיעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות: "מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.


במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
אחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות [[שבועון בית משיח|בית משיח]].


הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.
הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.


נפטר בשיבה טובה ערש"ק פ' ואתה [[תצווה]], עשירי באדר ראשון [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.
נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.


==משפחתו==
==משפחתו==

תפריט ניווט