2,913
עריכות
י"א כתרין דמסאבותא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''י"א כתרין דמסאבותא''', הם אחד עשר הכחות של ה[[קליפה]]{{הערה|ספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}} בשונה מ[[קדושה]] בה יש [[עשר ספירות]]. | '''י"א כתרין דמסאבותא''', הם אחד עשר הכחות של ה[[קליפה]]{{הערה|ספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}} בשונה מ[[קדושה]] בה יש [[עשר ספירות]]. | ||
==דוקא אחד עשרה== | |||
הסיבה שיש בה דוקא אחת עשרה ולא עשר כבספירות הקדושה היא, שבקדושה החיות של עשר הספירות נמשכת בפנימיותם ומתאחדת בהם, ולכן אינה נמנית בפני עצמה. אבל ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם היא מובדלת מהם{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה. | |||
כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא. | כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא. | ||
גם בקדושה יש את ה'י"א' שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם{{הערה|מכיון והסטרא אחרא היא [[לעומת זה]] של הקדושה.}}. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה החיות של העשר ספירות, כי החיות שלהם היא נמשכת בתוכם בפנימיות, אלא היא עניין לעצמו ואינו נמנה בין הספירות{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}, ולכן אינה נמנית עם עשר הספירות. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}. | |||
עפ"ז מובן שה[[עבודת הבירורים|בירור]] של י"א כתרין דמסאבותא הוא על ידי המשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר ספירות, ואינה נמנית עמהם, בהם בפנימיותם, שהרי בחינה זו היא בדוגמת בחינה הי"א שבסטרא אחרא שמובדלת מעשר הבחינות שבה. | עפ"ז מובן שה[[עבודת הבירורים|בירור]] של י"א כתרין דמסאבותא הוא על ידי המשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר ספירות, ואינה נמנית עמהם, בהם בפנימיותם, שהרי בחינה זו היא בדוגמת בחינה הי"א שבסטרא אחרא שמובדלת מעשר הבחינות שבה. | ||
אמנם הכח להמשכת בחינת ה[[עתיק]] למטה, עד | אמנם הכח להמשכת בחינת ה[[עתיק]] למטה, עד שעל ידי זה יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא על ידי המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת ה[[עתיק]] למטה. | ||
מכיוון שעל ידי עבודת הבירורים נמשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר בחינות - בהם, נעשה עד"ז גם בקדושה, שגם בחינת [[עתיק]] שאינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם, נמשכת בהם בפנימיותם, ומתגלה העצמות יותר ממה שנמשך כדי לברר הבירורים, שהרי לעבודת הבירורים נמשך מעצמות, ועל ידי העבודה העצמות מתגלה{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}. | מכיוון שעל ידי עבודת הבירורים נמשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר בחינות - בהם, נעשה עד"ז גם בקדושה, שגם בחינת [[עתיק]] שאינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם, נמשכת בהם בפנימיותם, ומתגלה העצמות יותר ממה שנמשך כדי לברר הבירורים, שהרי לעבודת הבירורים נמשך מעצמות, ועל ידי העבודה העצמות מתגלה{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}. | ||