16,089
עריכות
חלומות פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
על הפסוק {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}מבאר [[רש"י]]: | על הפסוק {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}מבאר [[רש"י]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}. | ||
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של [[יוסף]], וגם בשביל מה היה [[יוסף]] צריך לתת גם עצה ל[[פרעה]]? | [[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של [[יוסף]], וגם בשביל מה היה [[יוסף]] צריך לתת גם עצה ל[[פרעה]]?,[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של [[פרעה]] כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל [[פרעה]] את עצתו של [[יוסף]] משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט"ו, עמ' 399}}. | ||
[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של [[פרעה]] כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל [[פרעה]] את עצתו של [[יוסף]] משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט"ו, עמ' 399}}. | |||
במקום נוסף מבאר [[הרבי]] שהסיבה בגללה קרא [[פרעה]] ל[[יוסף]] בשם "צפנת פענח"{{הערה|[[בראשית]], פרק מ"א, פסוק מ"ה}} היה בגלל שר המשקים כינה את [[יוסף]] בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]], חלק ב', עמ' 155}}. | במקום נוסף מבאר [[הרבי]] שהסיבה בגללה קרא [[פרעה]] ל[[יוסף]] בשם "צפנת פענח"{{הערה|[[בראשית]], פרק מ"א, פסוק מ"ה}} היה בגלל שר המשקים כינה את [[יוסף]] בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]], חלק ב', עמ' 155}}. | ||