86
עריכות
אגרת הקודש - סימן כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(הרחבה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
באיגרת זאת מעורר אדמו"ר הזקן כי עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם ולא רק כשעוסקים בתורה אלא על כל עשרה מישראל המתכנסים השכינה באה ושורה שם ואם חס ושלום עוסקים בדברים בטלים הרי השכינה נמצאת בגלות איתם בתוך הדברים בטלים שלהם לכן מעורר רבנו להתחזק בלימוד תורה מתוך עשרה דווקא וללמוד עין יעקב ומדרשים וכן הלכות שבת שאדם נדרש ללמוד כדי לדעת שכשלא יודע לא יוכל להישמר מחילול שבת. וכל יחיד לא יפרוש מן הצבור ויצטרף עמיהם בלימודם. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ג}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ג}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם ועל כל עשרה מישראל שמתכנסים השכינה שורה שם. ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה וגם העיקר ירידת הנשמה לעולם הוא בשביל לעשות לו דירה ומקום השראת השכינה בתחתונים. ואפילו אחד שיושב ולומד תורה קובע לו הקדוש ברוך הוא שכר אלא שיש הבדל בין השראת השכינה לקביעת שכר. | |||
ועל כן יש ליקר ביותר לימוד תורה ברבים בעשרה דווקא ויש להנהיג ללמוד בין תפילת מנחה ומעריב לימוד בספר "עין יעקב" וגם לימוד הלכות הנצרכות ובפרט הלכות שבת וכל אחד ואחד אל יפרוש מן הציבור ובפרט שהוא העשירי בוודאי שאסור לו לפרוש מן הציבור והשומע להוראה זו ישכון לבטח ובימיו תיוושע יהודה. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
{{להשלים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://abc770.org/article_node_4792/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||