חלומות פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 783 בתים ,  26 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
בחלומו הראשון חולם [[פרעה]] שהוא עומד על היאור, ולפתע הוא רואה שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את השבע פרות שמנות, לאחר חולם פרעה חלום שני בו הוא רואה שבע שיבולים טובות ויפות, והנה מגיעות שבע שבולים שדופות ובולעות את השבע השיבולים טובות.{{הערה|[[בראשית]], מא ,א -ז}}
בחלומו הראשון חולם [[פרעה]] שהוא עומד על היאור, ולפתע הוא רואה שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את השבע פרות שמנות, לאחר חולם פרעה חלום שני בו הוא רואה שבע שיבולים טובות ויפות, והנה מגיעות שבע שבולים שדופות ובולעות את השבע השיבולים טובות.{{הערה|[[בראשית]], מא ,א -ז}}


[[פרעה]] פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם:{{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}, ב[[רש"י]] מובא:
[[פרעה]] פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם:{{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}.
 
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של [[יוסף]], וגם בשביל מה היה [[יוסף]] צריך לתת גם עצה ל[[פרעה]]?.
לבסוף נזכר שר המקים אודות כך ש[[יוסף]] פתר את חלומו והוא מציע אותו, [[יוסף]] מובא לפני [[פרעה]] והוא פותר לו ששבע הפרות והשיבולים השמנות הם כנגד שבע שנות שובע שהולכות להיות ב[[מצרים]], ושבע הפרות והשיבולים הרזות הם כנגד שבע שנות רעב שהולכות להיות ב[[מצרים]]{{הערה|[[בראשית]], מ"א , כ"ה - ל"ב}}.


[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של [[פרעה]] כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל [[פרעה]] את עצתו של [[יוסף]] משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט, עמ' 399}}.
בנוסף לכך מציע [[יוסף]] פתרון לכך, ומציע שבשבע שנות השובע יאגרו מצרים מזון לשבע שנות הרעב{{הערה|בראשית, מ"א, ל"ג - ל"ו}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
[[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}}
[[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}}


על הפסוק {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}מבאר [[רש"י]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}.
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של [[יוסף]], וגם בשביל מה היה [[יוסף]] צריך לתת גם עצה ל[[פרעה]]?.
[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של [[פרעה]] כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל [[פרעה]] את עצתו של [[יוסף]] משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט"ו, עמ' 399}}.
במקום נוסף מבאר [[הרבי]] שהסיבה בגללה קרא [[פרעה]] ל[[יוסף]] בשם "צפנת פענח"{{הערה|[[בראשית]], פרק מ"א, פסוק מ"ה}} היה בגלל שר המשקים כינה את [[יוסף]]] בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]], חלק ב', עמ' 155}}.
במקום נוסף מבאר [[הרבי]] שהסיבה בגללה קרא [[פרעה]] ל[[יוסף]] בשם "צפנת פענח"{{הערה|[[בראשית]], פרק מ"א, פסוק מ"ה}} היה בגלל שר המשקים כינה את [[יוסף]]] בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]], חלק ב', עמ' 155}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט