11,340
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של שנה ביום [[המגידט' בכסלו]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסקתקל"ד]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד , נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחדבהוולדו, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד.כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי נתן אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את מה שראה אצל אביו הגדולהתינוק לאחר הרחיצה הראשונה.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}
ביטול גרסה 434162 של שמואל חיים (שיחה) בשביל מה?
==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותולידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.
ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר ל[[אדמו"ר הזקן]] את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער). לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.
בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. ===חינוכו===עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד. כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. ===בר מצווה====
לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.
ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.
לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר מאמר חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר. ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.
===נישואיו===
