חיים שאול ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=נכדו מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}

[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]

ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].

ר' שאול נולד ב[[ט"ו אב]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק.

[[מסירות נפש]]ו ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".

בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה.

[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]

בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את מרת צביה בת ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].

בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ועם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].

בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.

שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה.

בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]].

 

ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.

בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות.

גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.

 

כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"א בתשרי]] [[תרצ"ז]].

כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[מורה הוראה|רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].

בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

==מנהל אחי תמימים ראשון לציון==

את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]].

הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצ'וב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגו"ח]] בארצות הברית; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.

*מרת ריבה - נפטרה י מנחם אב תש"ס - הייתה נשואה לרב [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.

*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]], [[ה'תרע"ט]]-[[ה'תשס"ו]].

*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] - היה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק, [[ה'תרפ"א]]-[[ה'תש"ס]].  

*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]], ה'תרפ"ו - נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).

*מרת אסתר שרגאי - אשת מנחם שרגאי, [[ה'תרפ"ט]] - נפטרה [[ג' תמוז]] [[תש"נ]].

*מרת רחל הלפרין אשת הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], ה'תרצ"ג - נפטרה [[כ"ד חשון]] [[תשפ"ב]]).

*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק