חיים זושא וילימובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 35: שורה 35:
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ.
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ.


==מקים "תומכי תמימים" בלוד==  
==עסקנות ציבורית==
 
===מקים "תומכי תמימים" בלוד===
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מברית המועצות.  
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מברית המועצות.  


שורה 44: שורה 44:


כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].
בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:
''"בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]''
"בי"א ב[[אלול]] [[תש"ט]] כתב ר' זושא לאדמו"ר הריי"צ על הישיבה:
"בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני [[גשמיות]]. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד…."
"ואדמו"ר הריי"צ עונה לו במכתב מערב [[ראש השנה]] תש"י:
"במענה על מכתבו מי"א [[אלול]] התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה". [...]
"למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב"ד או משפחות מגזע חב"ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב"דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי".''
בספר מסופר עוד, כי לר' זושא היה חלק חשוב בהבאת ילדי עולי תימן לישיבה בלוד, הן אלו שהגיעו מחבן ובהם בני המשפחות העניפות: מפעי, הלל, מעטוף ושמח, והן את בני משפחת מזרחי שעלו עשרות שנים קודם.


==ממייסדי ה'רשת'==  
==ממייסדי ה'רשת'==  

תפריט ניווט