חיים זושא וילימובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ"ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי - ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום זהות המשיח.
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ"ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי - ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום זהות המשיח.
   
   
==צעירותו==
==תולדות חיים==
===צעירותו===
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ.  
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ.  


בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר ברית המועצות כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]], כעבור שנים רבות.  
בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]], כעבור שנים רבות.  


כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים ב[[עיירה]]. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית.  
כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים ב[[עיירה]]. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית.  


ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד.
כעבור זמן הגיע הידיעה לר' זושא שהנאצים באים לעיר, ר' זושא דאג ששמועה זאת תגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא.
 
האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי ה[[עיירה]] כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו.


==פרטיזן==
==פרטיזן==

תפריט ניווט