1,518
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתוב שאלמלא לכן ב[[הקדוש ברוך הוא]] עוזר ל[[יהודי]] - אין הוא יכול לעמוד כנגד ה[[יצר הרעחג השבועות|מתן תורה]]. את העזרה מ[[שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא]] אפשר לקבל רק על ידי קבלת עולו על היהודי- התחלת המעמד היתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, לומד ה[[תורה]] ומקיים ה[[מצוות]]בקבלת עול. אזכיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, מעניק לו [[הקדוש ברוך הוא]] אלא קיבלו את עזרתו והוא מצליח באופן אמיתי בלימוד התורה וקיום המצוותמצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.
כאשר חס וחלילה לא תהיה קבלת העול עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם ה[[שכל]] יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל [[חלב]] לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד ל[[היצר הרעאלוקות]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תשי"ג] יפריע להשגה האמיתית בתורה}}.
וזהו שמצינו ב[[חג השבועות|מתן תורה]] - שההתחלה היתה בהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.
אם כי יש לדעת שקבלת ===פרק מ"א לפני התפילה===ענינה של יראה תתאה וקבלת עול בלבד אינו מספיקכיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא. יש צורך להשתדל שגם שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, [[אגרות קודש]] חלק י"ד איגרת ה'שכא ועוד.}} הורה הרבי לנערי [[שכלבר מצווה]] יבין שצריך לעבוד שמתחילים את עבודת השםשלהם, שהרי "כל ללמוד ו[[חלבשינון בעל פה|לשנן בעל פה]] להמידי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך'" בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת [[הנחת תפילין]] - בתחילת סדר עבודת השם של כל הדברים הטובים יום. ===מתוך שמחה===על אף שהתנועה הנפשית של קבלת עול לא מתקשרת בדרך כלל עם שמחה, מדריכה תורת החסידות שצריך להרגיש בזה את השמחה. ברובד הפשוט ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך , הסיבה לכך היא שכפי שעל כל שאר עניני עבודת השם נאמר "עבדו את השם בשמחה", כך גם בנוגע לפרט זה שנכלל אף הואבעבודת השם, וכל הטעמים שנאמרו על החשיבות לעבודת השם מתוך שמחה דווקא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים מתאימים גם לסוג עבודה זו. הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה{{הערה|ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.}}. ===בלימוד התורה===על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את השכל לשעבד ל[[אלוקות]]הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד{{הערה|1אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.}}. ==התכלית של עבודת השם==[[תורת מנחםאדמו"ר הרש"ב]]ביאר שעיקר התכלית של עבודת השם הוא להגיע למצב כזה שאדם מצליח לשעבד את כל כוחותיו וחושיו בדרגה הגבוהה ביותר של קבלת עול, 'הנחה עצמית', שיהיו משועבדים לחלוטין לעבודת השם, ושהאדם יהיה בעל הבית על עצמו לעשות אך ורק את רצון השם{{הערה|לקיוטי דיבורים חלק א' עמוד 286, [http://chabadlibraryחלק ב' עמוד 696.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תשי"ג]}}.
אין תקציר עריכה
'''קבלת עול מלכות שמים''' היא יסוד קיום ה[[תורה]] ב[[נפש]] האדם, ב[[שלושה לבושים|מעשיו דיבוריו ומחשבותיו]]. זמן הקבלת עול הוא ב[[קריאת שמע]], שחרית וערבית.
==יסוד [[עבודת השם]] הוא דוקא על ידי =={{ציטוט-צף|קבלת עולמלכות שמים והתמימות של יראת שמים - המה המפתחות הפותחים את כל מנעולי הדלתות של ההיכלות למעלה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ערב}}תחילת עבודת השם היא לגדור את הכוחות והחושים, ורק אז יכולה וכאשר האדם מתרגל להיות ההשגה בעל הבית על ידי השכלעצמו ועל כוחותיו, יכול הוא להחליט מה לעשות איתם ועבור מה להשתמש עמם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד עדר.}}.
טעם הדברנוסף לכך שקבלת עול היא היסוד ב[[עבודת השם]] שרק עליה ניתן לבסס את העבודה על פי השכל וההבנה ובאמצעות הרגש, היא מכיון של[[יהודי]] מצד עצמו אין כח לעמוד כנגד ה[[יצר הרע]], כדברי חז"ל:"אלמלא הקב"ה עוזר אין יכול לו", את העזרה מ[[הקדוש ברוך הוא]] אפשר לקבל רק על ידי העבודה באופן של קבלת עול, ובלא זה - [[היצר הרע]] יפריע להשגת התורה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
