מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, היו מהחסידים שטענו לרבי שהמאמר עצמו הוא המקור ואין להביא אליו מקור חיצוני. על טענות אלו ענה הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - '''אני לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים '''נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח'''... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח '''עד כמה נתיגע בזה.'''}}

לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי: {{ציטוטון|בכל פעם שמזכירים ומציינים למאמר מסויים, הכוונה היא אכן שיעיינו בו...בהנוגע לציון למאמרים, הנה מאז שהתחלתי להגיה את המאמרים, הנני מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם על אתר, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו נתבאר הענין, '''וזוהי כוונת הציון למקומות אחרים – לעורר שיעיינו בהם''', שעל-ידי-זה יהיה לימוד הענין ביתר עיון.}} בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.

הרבי תבע{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.}} מה[[תמימים]] שכתבו [[פלפול]]ים ו[[חידושי תורה]], שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש{{ציטוטון|תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן '''כל מראה-מקום מסייע ומוסיף בהבנת העניין'''}}.

כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או '''ששמע מ[[עצמות ומהות]]!'''}}.