חידושי תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 320 בתים ,  17 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בדורות הקודמים נזהרו מלכתוב חידושי תורה, ורק עסקו בהם התלמידי חכמים הגדולים. כפי שכותב [[האדמו"ר הזקן]] ב[[הלכות תלמוד תורה]]{{הערה|פרק ב' סעיף ב'.}}, ש'''לאחרי''' שאדם לומד תורה בהעמקת ה[[דעת]] ויורד לעומקם של הסברות והטעמים, אז הוא יכול לחדש בתורה. וכן כותב ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[קונטרס עץ החיים]]{{הערה|סעיף כ"ז}}: {{ציטוטון|הלימוד הנרצה הוא אשר תכלית תכלית לימודו יהי' לידע את הדבר שלומד בידיעה טובה ומאושרה על מקומה, ולא להשתדל לחדש חידושים ולבנות בנינים.}}.
בדורות הקודמים נזהרו מלכתוב חידושי תורה, ורק עסקו בהם התלמידי חכמים הגדולים. כפי שכותב [[האדמו"ר הזקן]] ב[[הלכות תלמוד תורה]]{{הערה|פרק ב' סעיף ב'.}}, ש'''לאחרי''' שאדם לומד תורה בהעמקת ה[[דעת]] ויורד לעומקם של הסברות והטעמים, אז הוא יכול לחדש בתורה. וכן כותב ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[קונטרס עץ החיים]]{{הערה|סעיף כ"ז}}: {{ציטוטון|הלימוד הנרצה הוא אשר תכלית תכלית לימודו יהי' לידע את הדבר שלומד בידיעה טובה ומאושרה על מקומה, ולא להשתדל לחדש חידושים ולבנות בנינים.}}.


הרבי אומר{{הערה|שם=א|[[דבר מלכות במדבר]] ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=259 ספר השיחות תשמ"ח עמוד 249]}} שכל זה היה בדורות הקודמים, שאז היו מאוד זהירים בנוגע לכתיבת חידושי תורה. אך כיום, מצד אחד יש להזהר עוד יותר ואין לסמוך ל[[הלכה]] מן ההערות; אך מצד שני אדרבה, דוקא בגלל שישנה 'ירידת הדורות', צריכים למצוא עוד אופנים בשביל להגדיל ולהרחיב את [[לימוד התורה]]. ועל ידי כתיבת החידוש שאז צריך להסביר זאת לזולת, מתוספת אצלו ההבנה בלימוד.
הרבי אומר{{הערה|[[דבר מלכות במדבר]] ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=259 ספר השיחות תשמ"ח עמוד 249]}} שכל זה היה בדורות הקודמים, שאז היו מאוד זהירים בנוגע לכתיבת חידושי תורה. אך כיום, מצד אחד יש להזהר עוד יותר ואין לסמוך ל[[הלכה]] מן ההערות; אך מצד שני אדרבה, דוקא בגלל שישנה 'ירידת הדורות', צריכים למצוא עוד אופנים בשביל להגדיל ולהרחיב את [[לימוד התורה]]. ועל ידי כתיבת החידוש שאז צריך להסביר זאת לזולת, מתוספת אצלו ההבנה בלימוד.


הרבי מוכיח מכמה מקומות שהחידוש שייך אצל כל יהודי. כמו שכתוב ב[[תניא]] {{הערה|[[אגרת הקודש - פרק כ"ו]].}}: {{ציטוטון|לכל [[יהודי]] יש את את הכח והחיוב לחדש בתורה}}. וכן  ב[[זוהר]]{{הערה|חלק א' י"ב ב'.}}: {{ציטוטון|לאפשה לה}} - להרחיבה, שלכל יהודי יש את הכח להרחיב את התורה.
הרבי מוכיח מכמה מקומות שהחידוש שייך אצל כל יהודי. כמו שכתוב ב[[תניא]] {{הערה|[[אגרת הקודש - פרק כ"ו]].}}: {{ציטוטון|לכל [[יהודי]] יש את את הכח והחיוב לחדש בתורה}}. וכן  ב[[זוהר]]{{הערה|חלק א' י"ב ב'.}}: {{ציטוטון|לאפשה לה}} - להרחיבה, שלכל יהודי יש את הכח להרחיב את התורה.
שורה 20: שורה 20:


==אי דיוק ופרסום==
==אי דיוק ופרסום==
הרבי אומר{{הערה|שם=א}}, שגם אם אין הכותב בטוח על אמיתותם ודיוקם של החידשים שכותב, אל לו למנוע עצמו מלכתוב אותם. ועוד יותר, עליו לפרסמם לרבים ולהדפיסם ב[[קובץ הערות]]. עם זאת, אין לקחת מהחידושים הוראה ל[[הלכה]] בפועל.
הרבי אומר{{הערה|[[דבר מלכות במדבר]]}}, שגם אם אין הכותב בטוח על אמיתותם ודיוקם של החידשים שכותב, אל לו למנוע עצמו מלכתוב אותם. ועוד יותר, עליו לפרסמם לרבים ולהדפיסם ב[[קובץ הערות]]. עם זאת, אין לקחת מהחידושים הוראה ל[[הלכה]] בפועל, וניתן לכתוב בסוף ההערה: "וכל זה הוא לפי עניות דעתי ויאן להורות מכאן". הרבי מוסיף, שהעובדה שהאדם יפרסם את חידושו, תגרום לו לעיין שוב במה שכתב ולתקנם מטעויות וחוסר דיוקים.


==ראו גם==
==ראו גם==
2,913

עריכות

תפריט ניווט