31,501
עריכות
שבת מברכים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ברכת החודש
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") |
|||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש. | קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש. | ||
נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. | נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר 'בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון''', ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}. | ||
שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}. | שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}. | ||