440
עריכות
מלאכת ממחק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת אדמו"ר הזקן
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו}} פוסק אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין ב[[משכן]] ב[[עור]]ות [[תחש]]ים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק}} | ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו}} פוסק אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין ב[[משכן]] ב[[עור]]ות [[תחש]]ים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק}} | ||
אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כל כך, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא ליישר ולהבהיק את נעליהם. | אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כל כך, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא יגרמו בכך ליישר ולהבהיק את נעליהם. | ||
הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהיתה לאותם בני אדם הנאה מכך שעור הנעל מחליק ומבריק באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת - למרות שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כ[[פסיק רישא וניחא ליה]], כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת. | הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהיתה לאותם בני אדם הנאה מכך שעור הנעל מחליק ומבריק באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת - למרות שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כ[[פסיק רישא וניחא ליה]], כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת. | ||