|
|
| שורה 24: |
שורה 24: |
| המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]. | | המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]. |
|
| |
|
| כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב|רבנית]] וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. שמו נקשר בעיקר בעיירה [[רוטנבורג על הטאובר]] השוכנת מ[[דרום]] לעיר [[וירצבורג]] שבגרמניה, ששם הוא הקים [[ישיבה]]. | | כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב|רבנית]] וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. |
|
| |
|
| לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצות [[כיבוד אב ואם]]. | | לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצות [[כיבוד אב ואם]]. |
|
| |
|
| ==כליאתו==
| | לעת זקנתו ניסע המהר"ם לעלולת ל[[ארץ ישראל]] אולם נתפס ע"י השלטונות ונשלך לכלא, בכלא נתנו לו קלף ודיו.בכלא התגלה עליו [[משה רבינו]] שנתן לו [[ספר תורה]] שמהספר תורה הזה כתב המהר"ם ספר תורה לעצמו.המהר"ם נכח בכלא שבע שנים ונפטר ב[[י"ט אייר]] |
| ===הסיבה לכליאתו===
| |
| לעת זקנתו החמירו רדיפות היהודים בגרמניה. על ה[[יהודים]] נאסרה ההגירה מגרמניה, משום שבאותו זמן היה זה נחשב כבריחה בעיני השלטונות. המהר"ם היה מעורב בארגון של הגירה שמטרתה הייתה עלייה ל[[ארץ ישראל]]. בעת שכבר הגיע ל[[איטליה]], הלשין עליו יהודי מומר והביא להחזרתו לגרמניה, וכתוצאה מכך ב[[ד' תמוז]] [[ה'מ"ו]] על ידי הקיסר רודולף הראשון לבית הבסבורג במבצר אנזיסהיים שבחבל אלזס באשמת בריחה מגרמניה וניסיון לארגון בריחה המונית ממנה{{הערה|שם=דעת|{{דעת|יונה עמנואל|daat/kitveyet/hamaayan/divrey-2.htm|דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו}}, המעיין, ניסן תשנ"ג}}{{הערה|[[דן בהט]], [[בנימין זאב קידר]], [[זאב וילנאי]], '''רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל''', עמ' 66, תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], תשל"ד.}}. הקיסר תבע סכום עצום של 20,000 מארק תמורת פדיונו, ותלמידו, ה[[רא"ש]], אסף את דמי הכופר. | |
|
| |
|
| ===מצבו בכלא===
| | לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]] אותו יהודי העדיף להיות המהר"ם בגן עדן ולכן כמה ימים אחרי נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם. |
| בתחילה לא ניתן לו כלל לעסוק בלימוד [[תורה]], עד שריחם עליו אחד משרי הממשלה וביקש שיקלו עליו במאסרו, והביאו לו, על פי בקשתו, קלף ודיו. על פי המסופר מכיוון שלא היה לו [[ספר תורה]], והיה לו צער רב על שלא יכול ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]] ב[[שבת]], התפלל המהר"ם וניתן לו משמים אחד מי"ג ספרי התורה שכתב [[משה]] (משה כתב ספר תורה לכל אחד מ[[שבטי ישראל|שנים עשר השבטים]], ואת האחרון לקח עמו בפטירתו השמימה, או שהונח למשמרת בארון העדות {{מקור}}) וממנו העתיק מילה במילה {{מקור}}. עד היום נמצא ספר התורה ב[[פראג]], בבית הכנסת אלטנוישול. כמו כן אפשרו לו ללמוד ולהתדיין עם אחד מתלמידיו הגדולים, רבי [[שמשון בן צדוק]], בעל ספר התשב"ץ, שבו תיעד בפירוט רב את מנהגי רבו. עם זאת כתב המהר"ם שאין בידו את חיבורי [[בעלי התוספות]], ולפיכך "...אם יימצא שה[[תוספות]] וספרי ה[[פוסקים]] חולקים עליי... דעתי מבוטלת להם". בהיותו בכלא כתב הוא פירוש למשניות סדר טהרות. בפירושו לפרק רביעי באהלות המתחיל במילים מגדל הפורח באוויר הוא כותב - 'כל אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל הפורח באוויר במגדל אזנשהיים בהיותי תפוס שמה מלבד מה שכתבתי כבר עליו בהיותי בביתי. שבח והלל לאלקי תהילתי אשר לא הסיר תפילתו וחסדו מאיתי ובמחשכים היה לי דברו נר לרגלי ואור לנתיבתי ולא עזבני ואל יטשני כל ימי היותי ואף כי אחרי מותי'
| |
|
| |
|
| ===סוגיית תשלום הכופר לשחרורו===
| | [[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן.{{מקור}} |
| על פי המסורת המקובלת, לא הסכים המהר"ם שסכום כופר הנפש שהתבקש עבורו ישולם, כדי שלא להפוך את סחטנות השלטונות למשתלמת, על פי הכלל התלמודי שהנחה אותו ולפיו "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם" ([[משנה]] [[מסכת גיטין|גיטין]], ד, ו). כתוצאה מכך היה כלוא במשך שבע שנים, ולבסוף נפטר בכלאו ב[[י"ט אייר]]. לפי אותה מסורת, גם לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מותו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו.
| |
| | |
| בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]] אותו יהודי העדיף להיות המהר"ם בגן עדן ולכן כמה ימים אחרי נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.
| |
| | |
| [[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן. | |
|
| |
|
| ==בתורת רבותינו נשיאנו== | | ==בתורת רבותינו נשיאנו== |