שמואל מונקס: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ר']] '''שמואל מונקס''' היה מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], אף אדמו"ר מאד החשיבו. התגורר בעיירה [[קאליסק]] והיה ידוע כ[[פיקח]] גדול. למרות שניתן היה לראות אותו כמבצע פעולולי [[ליצנות]], לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה טמון [[חכמה]] יתירה ופקחות חסידית בעלת מסרים ב[[עבודת השם]].

כשבאו [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|לאסור]] את אדמו"ר הזקן, שהה בביתו ר' שמואל ואדמו"ר הזקן שאל אותו, באם למסור עצמו בידי ה[[גוים]] או שמא לנסות לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]".

פעם בעת ביקור הרב [[שלמה מקרלין]], אצל אדמו"ר הזקן ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). כשראה זאת ר' שלמה, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה יחדיו מחוץ ליישוב, ולפתע ראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"...

באחד השריפות שפקדו את עיירתו של ר' שמואל נשרף פעם ביתו. כשחסידים ציפו לראות לראות מה תהיה תגובתו של ר' שמואל, הלה החל לרקוד "שלא עשני [[גוי]]". שאלוהו חסידים מה לריקוד זה? השיב ר' שמואל, ברוך ה' שלא עשני גוי, כי באם הייתי גוי, בשריפה זו גם אלוקי היה נשרף...