11,694
עריכות
הרש"י הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ציטוט|תוכן='''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב, ב.}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא, ו.}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית פרק א' פסוק א'{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז.}}|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן='''בְּרֵאשִׁית.''' אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"{{הערה|שמות יב, ב.}}, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"{{הערה|תהלים קיא, ו.}}. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית פרק א' פסוק א'{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] שמות רמז קפז.}}|מרכאות=כן}} | ||
[[רש"י]] פותח בשם רבי יצחק שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | [[רש"י]] פותח בשם רבי יצחק{{הערה|ה[[חיד"א]] בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים אות ש סעיף לה, ערך רש"י) כותב נגד האגדה שהיתה רווחת בעבר אודות זהותו של רבי יצחק, שהוא אביו של רש"י, ומצד כיבוד אב הכניסו רש"י לפתיחת פירושו על התורה. כי מצא מדרש זה בילקוט בפרשת בא עם מאמרו של רבי יצחק וכן בזוהר (פרשת בא דף ל"ט ע"ב).}} שלכאורה היה מן הראוי לפתוח את התורה שהיא ספר של חוקים ומצוות במצוה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל, מצוות [[קידוש החודש]]. ואכן למה התורה נפתחה בסיפור כל מעשה הבריאה ומעשי האבות שבהם כלולים הבטחת הארץ לבני ישראל? | ||
על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה.}}. | על כך עונה, כי יש בדבר תשובה ניצחת של בני ישראל לאומות העולם, אשר מן התורה אנו רואים ש[[ארץ ישראל]] שייכת לקדוש ברוך הוא. הוא ברא אותה והוא מחליט למי היא תנתן, ועל כן כאשר גרם בורא העולם שבני ישראל יזכו בארץ, אין לאומות העולם שום טענה{{הערה|יש לציין, שגם אומות העולם - הגויים מודים בחלק זה של התנ"ך, אשר מתאר את בריאת העולם בידי הקב"ה.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
*'''[https://chabad.info/musicnews/626995/ הרש"י הראשון]''' - [[שמחה פרידמן]] ביצירה על [[שלמות הארץ]] {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/musicnews/626995/ הרש"י הראשון]''' - [[שמחה פרידמן]] ביצירה על [[שלמות הארץ]] {{אינפו}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=260&CategoryID=78&ParashaID=1 לחבר את התורה עם הארץ]''' - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=260&CategoryID=78&ParashaID=1 לחבר את התורה עם הארץ]''' - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | ||
*[http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=60 שיחה של הרבי - מוצאי ש"פ בראשית תש"מ | *'''[http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=60 שיחה של הרבי בעניין שלימות הארץ]''' - מוצאי ש"פ בראשית תש"מ - באתר השיחה היומית | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | [[קטגוריה:פרשת בראשית]] | ||
[[קטגוריה:שלימות הארץ]] | [[קטגוריה:שלימות הארץ]] | ||