37,412
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הגהה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יאני.png|ממוזער|ר' יאני קריצ'בסקי]] | [[קובץ:יאני.png|ממוזער|ר' יאני קריצ'בסקי]] | ||
ר' '''חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי (יַאנִי)''' (? [[תרפ"א]] | ר' '''חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי (יַאנִי)''' (? [[תרפ"א]]/[[תרפ"ו]]{{הערה|לפי המסמכים הרשמיים כתוב שנולד בשנת [[תרפ"ו]] אך לפי עדות בני משפחתו הוא נולד ב[[תרפ"א]]}} - [[י"ח טבת]] [[תש"פ]]), היה מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]] שמסר את נפשו למען היהדות. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[ראמען]] להוריו ר' [[אליהו קריצ'בסקי]] ומרת ציפא לבית בלנטר, שהיתה בת–בית בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]. בעת שהרבי הרש"ב חלה לפני הסתלקותו, היו זקוקים לתרופות מסוימות שלא ניתן היה להשיגן בדרכים רגילות. אמו של ר' יאני התבקשה להשיגם, ובזכות חברתה ששירתה אז ב[[צבא]], השיגה את התרופות. | |||
לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט. | לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט. | ||
בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו | בימי [[מלחמת העולם השניה]] ברחה משפחת קריצ'בסקי ל[[סמרקנד]], הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד. | ||
בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו ב[[סמרקנד]], החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת. | |||
לצד התלמוד תורה וסניף הישיבה שהוקמו, גם החסידים עצמם התפללו במניין מחתרתי ואף ארגנו התוועדויות | לצד התלמוד תורה וסניף הישיבה שהוקמו, גם החסידים עצמם התפללו במניין מחתרתי ואף ארגנו [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידים]]. | ||
ב[[חודש שבט]] [[תש"ה]], נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' [[זאב וולף שטיינגארט]]. | ב[[חודש שבט]] [[תש"ה]], נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' [[זאב וולף שטיינגארט]]. | ||
בתום מלחמת העולם השניה, נוצרה הזדמנות לברוח | בתום מלחמת העולם השניה, נוצרה הזדמנות לברוח מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. ה[[חסיד]]ים ניצלו את ההזדמנות, וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול [[לבוב]] כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי. | ||
עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר. | עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר. | ||
יאני עצמו לא הצליח לצאת מרוסיה בבריחה דרך | יאני עצמו לא הצליח לצאת מרוסיה בבריחה דרך לבוב, ושב לסמרקנד, שם המשיך לעסוק במסחר לצד עשיה מסועפת למען הזולת. | ||
לאחר המלחמה, כאשר הדיכוי הסטליניסטי היה בשיאו, הפך ביתו של ר' יאני בסמרקנד למרכז ומוקד בענייני | לאחר המלחמה, כאשר הדיכוי הסטליניסטי היה בשיאו, הפך ביתו של ר' יאני בסמרקנד למרכז ומוקד בענייני יהדות. זוגות יהודים שפחדו לעשות [[חופה]] או ברית מילה, ערכו זאת בבית משפחת קריצ'בסקי. ובתקופה מסויימת נערך בביתם גם מניין התפילה. | ||
בשנת [[תש"ט]] נולד לבני הזוג קריצ'בסקי בנם השני – מתתיהו, וכעשר שנים לאחר מכן, כשכבר גרו | בשנת [[תש"ט]] נולד לבני הזוג קריצ'בסקי בנם השני – מתתיהו, וכעשר שנים לאחר מכן, כשכבר גרו ב[[מוסקבה]], נולד להם בנם השלישי. | ||
בשנת [[תשי"ג]] עבר מ[[סמרקנד]] ל[[מוסקבה]]. גם שם הפך ביתו למרכז יהודי. בביתו התקיימו מנייני תפילה במשך תקופה ארוכה. | בשנת [[תשי"ג]] עבר מ[[סמרקנד]] ל[[מוסקבה]]. גם שם הפך ביתו למרכז יהודי. בביתו התקיימו מנייני תפילה במשך תקופה ארוכה. | ||
שורה 32: | שורה 34: | ||
זמן מה לאחר מכן, נסע ל[[הרבי]] ואף זכה להיכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו. לבקשת הרבי סיפרו השניים בפרוטרוט על פועלם ברחבי רוסיה במהלך השנים. | זמן מה לאחר מכן, נסע ל[[הרבי]] ואף זכה להיכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו. לבקשת הרבי סיפרו השניים בפרוטרוט על פועלם ברחבי רוסיה במהלך השנים. | ||
בשנים שלאחר נפילת הקומוניזם | בשנים שלאחר נפילת הקומוניזם ב[[ברית המועצות]], התמנה לנציג חברת התעופה 'טראנס איירו' הרוסית ב[[ארץ ישראל]]. בתפקידו זה פעל רבות למען ה[[שלוחים]] ב[[מדינות חבר העמים]] – כמו בסיוע העברת כמויות אדירות של מזון, ספרי קודש ותשמישי קדושה לערי רוסיה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור זלמן ברגר, בית משיח, כ"ו טבת תש"פ. | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], [[כ"ו טבת]] [[תש"פ]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |