11,340
עריכות
אלברט איינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
[[קובץ:Einstein 1933.jpg|ממוזער|אלברט איינשטיין]] | [[קובץ:Einstein 1933.jpg|ממוזער|אלברט איינשטיין]] | ||
'''אלברט איינשטיין''' ([[תרל"ט]] - [[תשט"ו]]) היה מדען ופיזקאי יהודי שהגה את | '''אלברט איינשטיין''' ([[תרל"ט]] - [[תשט"ו]]) היה מדען ופיזקאי יהודי שהגה את תורת היחסות הכללית. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד | נולד ב[[י"ט באדר]] [[תרל"ט]] ב[[גרמניה]] למשפחה יהודית, למד בבית ספר נוצרי, אך בבגרותו למד יהדות מפי מורה פרטי, ושמר מעט מצוות{{הערה|אלברט איינשטיין ויהדותו, עמ' 32, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית}} אך עזב את שמירת המסורת שלו, והחל ללמוד מדע. בגיל 16 הוא נכנס ללמוד ב[[גימנסיה]]. | ||
בשנת [[תרס"ה]] | בשנת [[תרס"ה]] מאמריו המדעיים המרכזיים הראשונים, בשנת [[תרע"ה]] פרסם את תורת היחסות הכללית, אותה הגה. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תרפ"א]] זכה בפרס נובל לפיזיקה. | ||
מת | בשנת [[תרצ"ב]] היגר ל[[ארצות הברית]], עם פרוץ [[מלחמת עולם השנייה]] שלח מכתב לנשיא [[ארצות הברית]] [[רוזוולט]] בו הוא מביע את חששו מפני ניסיון גרמני לבנות פצצה אטומית. המכתב היה הגורם המכריע לפתיחת פרויקט מנהטן, שהסתיים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי. | ||
מת ב[[כ"ו בניסן]] [[תשט"ו]]. | |||
===השקפתו על היהדות=== | ===השקפתו על היהדות=== | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
במכתב משנת [[תרפ"ט]], הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך: | במכתב משנת [[תרפ"ט]], הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני אתאיסט. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.|מקור=המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני אתאיסט{{הערה|לא מאמין באלוקים כלל, רח"ל}}. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט{{הערה|מאמין שאלוקים כפוף לטבע, רח"ל}}. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.|מקור=המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com}} | ||
איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. מכייון שאף אחד אינו יכול לתפוס את כל מהלכי טבע היקום, ומוכרח שיש מעליהם כוח עליון, בלתי ניתן לתפיסה. | |||
למרות זאת, איינשטיין לא האמין ביהדות, רח"ל. והוא גם כפר ב[[השגחת ה']], רח"ל. | |||
==קשריו עם [[הרבי]]== | ==קשריו עם [[הרבי]]== | ||
באחת הפעמים הגיע איינשטיין | באחת{{הערה|הוטלו ספיקות בסיפור זה, על גרסאותיו. ראו להלן}} הפעמים הגיע איינשטיין לועידה עם מספר פרופסרים, במקום נכח מאבטח בשם תנחום לוין, שהיה מגיע הרבה לרבי הריי"צ ב770, ואף הכיר את הרבי, שהיה קרוב משפחתו, מכייון שאמו של לוין הייתה מצאצאיו של [[הרב"ש]] בן הצמח צדק. הרבי, שלטענת תנחום הוזמן עקב נסיונו בהנדסת חשמל, הגיע למקום ושוחח עם איינשטיין, כך לוין, הוא סיפר שהרבי הספיר לו את עניין ה[[צמצום]]{{הערה|לגרסא אחרת, את עניין [[אחדות ה']]}} ולבסוף איינשטין הגיב בהתפעלות, שכעת הוא מבין את עניין 'מלוא כל הארץ כבודו'{{הערה|לגרסא האחרת, את עניין אחדות ה'}}.{{הערה|[https://col.org.il/news/12391 מתי איינשטיין הבין מהי אחדות ה'?] {{col}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/12411 הרבי ואיינשטיין: פרטים נוספים על הפגישה ביניהם]}} | ||
החוקר [[יהושע מונדשיין]] עורר ספק אודות | החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] עורר ספק אודות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען ש'לא היה ולא נברא'{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1101 הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"] {{שטורעם}}}}. | ||
===תורת היחסות=== | ===תורת היחסות=== | ||
[[הרבי]] מזכיר {{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 260}} את תורת היחסות של איינשטיין, בנוגע לכך שאיך מסתדר שיטתה של ה[[תורה]] שה[[שמש]] מסתובב סביב [[כדור הארץ]], למרות שהמדענים סוברים ש[[כדור הארץ]] מסתובב סביב ה[[שמש]], [[הרבי]] מזכיר את תורת היחסות של איינשטיין שהוכיחה אי אפשר מבחינה מדעית לדעת כיצד עומד [[כדור הארץ]], ה[[כוכב]]ים וה[[שמש]]: | [[הרבי]] מזכיר {{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 260}} את תורת היחסות של איינשטיין, בנוגע לכך שאיך מסתדר שיטתה של ה[[תורה]] שה[[שמש]] מסתובב סביב [[כדור הארץ]], למרות שהמדענים סוברים ש[[כדור הארץ]] מסתובב סביב ה[[שמש]], [[הרבי]] מזכיר את תורת היחסות של איינשטיין שהוכיחה אי אפשר מבחינה מדעית לדעת כיצד עומד [[כדור הארץ]], ה[[כוכב]]ים וה[[שמש]]: | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
כמו כן במכתב אחד כותב [[הרבי]] לפרופסור אחד שהוציא ספר על תורת היחסות של איינשטיין, הוא מסביר את שטיתה של תורת היחסות שעיקרה היא שזמן ומקום הינם משהו יחסי, כמו כן כתב [[הרבי]] שתורת היחסות הינה רק בגדר השערה ואינה יכולה לקבוע. | כמו כן במכתב אחד כותב [[הרבי]] לפרופסור אחד שהוציא ספר על תורת היחסות של איינשטיין, הוא מסביר את שטיתה של תורת היחסות שעיקרה היא שזמן ומקום הינם משהו יחסי, כמו כן כתב [[הרבי]] שתורת היחסות הינה רק בגדר השערה ואינה יכולה לקבוע. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||