|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''הפרדס''' הינו עלון תורני שנוסד בשנת [[תרע"ג]] ב[[וורשה]] ע"י הרב שמואל פרדס מסאטשוב, בשנת [[תרפ"ה]] הוא עבר ל[[ארצות הברית]] ,שם שימש כבטאון ל[[אגודת הרבנים]], את העיתון ערך הרב [[שמחה עלברג]]. | | '''הפרדס''' הינו עלון תורני שנוסד בשנת [[תרע"ג]] ב[[וורשה]] ע"י הרב שמואל פרדס מסאטשוב, בשנת [[תרפ"ה]] הוא עבר ל[[ארצות הברית]] ,שם שימש כבטאון ל[[אגודת הרבנים]], את העיתון ערך הרב [[שמחה עלברג]]. |
| ==ציטוטים על הרבי== | | ==ציטוטים על הרבי== |
| ===קבלת הנשיאות ב"הפרדס"===
| | במשך שנים היה עיתון הפרדס מעריץ את [[הרבי]] וכותב עליו רבות, העורך הראשי של העלון [[שמחה עלברג]] היה מקורב מאוד אצל [[הרבי]]. |
| ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] [[קבלת הנשיאות|קיבל באופן רשמי]] את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב עלברג על הרבי:
| |
| | |
| {{ציטוט
| |
| |מרכאות=כן
| |
| |מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
| |
| |תוכן=ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] הוא איש המעלה ומורם מעם ב[[גאונות]]ו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי ה[[תורה]] ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], איש [[צדיק]] ותמים במעשיו ובעל [[מדות]] נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות [[נפש]]ו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה וה[[יראה]] ועסק ב[[עבודת ה']] על פי [[דרכי החסידות]], אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר מליובאוויטש]] היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב [[דעת]]ו התקיפה והישרה.}}
| |
| | |
| זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת [[חב"ד]]:
| |
| | |
| {{ציטוט
| |
| |מרכאות=כן
| |
| |מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
| |
| |תוכן=עם בחירתו של ה[[רבי]] החדש בתור מנהיג לעדת [[ליובאוויטש]], הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של [[תורת הנגלה]] והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן ב[[אמריקה]].}}
| |
| | |
| ב[[חודש אלול]], לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:
| |
| | |
| {{ציטוט
| |
| |מרכאות=כן
| |
| |מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
| |
| |תוכן=האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא ה[[דור השביעי]] ל[[נשיאי חב"ד]], ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת [[מאמר]]י [[חסידות חב"ד]] בכל [[שבת קודש]] מברכים, [[יום טוב]] ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"[[יחידות]]" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.}}
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |