דינה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,037 בתים ,  1 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


==מעשה שכם==
==מעשה שכם==
בעת חזרתו של יעקב מחרן אל [[ארץ ישראל|ארץ כנען]] התיישב ב[[שכם]] וקנה שם חלקת שדה מאת חמור אבי שכם.


לאחר מכן מספרת התורה:
{{ציטוט|תוכן=וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ. וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ. וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה|מקור=בראשית פרק ל"ד|מרכאות=כן}}
ומפרש רש"י: "בת לאה, ולא בת יעקב. אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר "ותצא לאה לקראתו".
ב[[מדרש]] מתואר כיצד פיתה שכם בן חמור את דינה לצאת כדי שיוכל לשכב עמה: "שהייתה בתו של יעקב יושבת אוהלים, ולא הייתה יוצאה לחוץ. מה עשה שכם בן חמור? הביא נערות משחקות חוצה לה, מתופפות בתופים, ויצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות. ושללה ושכב עמה והרתה וילדה את אסנת"{{הערה|פרקי דרבי אלעזר.}}.
כשהתורה מספרת על המפגש של יעקב עם [[עשיו]], מציינת התורה שיעקב הציג לפני עשיו את אחד-עשר ילדיו, ואלו את דינה אינה מזכירה. שואל רש"י{{הערה|רש"י בראשית לב, כג.}}: "ודינה היכן הייתה?". והוא משיב: "נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא ייתן בה עשיו עיניו. ולכן נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב ונפלה ביד שכם". הדבר מובא במדרש{{הערה|שם=בראשית רבה|בראשית רבה פרשה פ.}}: "ר' חנינא בשם ר' אבא הכהן בר' אליעזר אמר: "למס מרעהו חסד" (איוב, ו'). מנעת חסד מן אחוך, היא נסבת לאיוב, שאינו לא גר ולא מהול. לא בקשת להשיאה למהול, הרי היא נישאת לערל. לא בקשת להשיאה דרך היתר, הרי נישאת דרך איסור, ותצא דינה וגו'.
לאחר מכן מספרת התורה ששכם הגיע עם אביו חמור ליעקב לבקש את רשות המשפחה לחתונה, ענו לו אחיה כי הדבר יתאפשר רק באם כל אנשי העיר יבצעו [[ברית מילה]] והדבר אכן התבצע במהירות. ביום השלישי מהברית, כאשר הכאב הוא גדול ביותר, יצאו [[שמעון]] ו[[לוי]] בני יעקב והרגו את כל הזכרים והצילו את אחותם דינה.
במדרש{{הערה|שם=בראשית רבה}} מובא על הפסוק "וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם" "ר' יודן אמר: גוררין בה ויוצאין. אמר רב הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש".
בסיבת הריגת כל בני העיר שכם, כתב [[הרמב"ם]]: "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה - שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו"{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים, פרק ט.}}, כלומר אנשי שכם הפרו אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] שהם חייבים בהן, דינין, שהיא הקמת ואכיפת המשפט, ולכן ראויים היו לעונש מיתה כדין שבע מצוות בני נח.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
שורה 31: שורה 46:
[[קטגוריה:פרשת ויצא]]
[[קטגוריה:פרשת ויצא]]
[[קטגוריה:פרשת וישלח]]
[[קטגוריה:פרשת וישלח]]
[[קטגוריה:האבות]]
11,687

עריכות

תפריט ניווט