דבר מלכות נשא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''דבר מלכות נשא''' היא [[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], [[י"ב סיון]] [[תשנ"א]], והוגהה על ידי [[הרבי]] ב[[לשון הקודש]].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

==רקע==

ההתוועדות השנייה היתה פתאומית{{הערה|כפי הלשון שהופיעה בהערת המוציא לאור של השיחה.}}: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את [[סעודת שבת|סעודת השבת]] וב-[[770]] היו רק כחמישים איש. בערך עשרים דקות לפני ה[[שקיעה]], בשעה שמונה בערב, נכנס לפתע [[הרבי]] ל[[זאל הגדול]] של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך. ביד [[ימין|ימינו]] החזיק ב[[סידור]], ובשמאלו ספל מלא [[מים]]{{הערה|אחר כך נודע שאת הספל, מילא מהברזים שליד המדריגות הפנימיות למטה.}}. על יד [[שמאל]] היתה מונחת גם מגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של [[קריאת התורה]] (הסמוכה ל[[ארון הקודש]]), ו[[נטילת ידים|נטל את ידיו]], כאשר כקערה משמש המיכל של הקפה שהובא במהירות.

בהמשך הובא כסא הרבי שהיה בבימת ההתוועדויות, והונח על הרצפה ליד בימת ה[[תפילה]]. הרבי התיישב על הכסא, והמזכיר הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] הביא [[חלה]] קלועה (עטופה בשקית נילון){{הערה|מהשכן סלאוין דרך החצר ש 770}}. הרב קליין הוריד את שקית הניילון והגיש את החלה לרבו. לא היה סכין לחלה והרבי קרע את החלה לשתיים בידיו, תוך כדי חיוך. גם לא היה במקום [[מלח]], אז הרבי הטביל פרוסה אחת בשניה ושוב חייך.

==סיכום==