גשם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,311 בתים ,  29 באוקטובר 2020
הוספת ביאור על זמן שאילת הגשמים
אין תקציר עריכה
(הוספת ביאור על זמן שאילת הגשמים)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''גשם''' הוא הכינוי ל[[מים]] היורדים מן העננים כטיפות. לגשם תפקיד מכריע בגידולי הארץ.
'''גשם''' הוא הכינוי ל[[מים]] היורדים מן העננים כטיפות. לגשם תפקיד מכריע בגידולי הארץ.


שורה 13: שורה 14:


שרש הדבר ב[[רוחניות]] הוא ההבדל בין המשכת אלקות - מבחינת [[ז"א]] ד[[אצילות]] - ו' של שם הוי' - הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.
שרש הדבר ב[[רוחניות]] הוא ההבדל בין המשכת אלקות - מבחינת [[ז"א]] ד[[אצילות]] - ו' של שם הוי' - הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.
==זמן שאילת גשמים==
===בארץ===
ידוע ומפורסם, שזמן שאלת טל ומטר בארץ ישראל הוא בז' מרחשון. דין זה נאמר במשנה ע"י רבן גמליאל, ונפסק להלכה בגמרא ע"י רבי אלעזר{{הערה|תענית, י,א}} . אך ה[[גמרא]] מקשה שיש סתירה לדברים{{הערה|תענית, ד,ב}}: ר' יוחנן פסק שזמן השאלה מתחיל יחד עם זמן ההזכרה – מתחילים הרי להזכיר "גבורות גשמים" בשמיני עצרת, וא"כ מיד במוצאי שמיני עצרת{{הערה|ואילו בשמיני עצרת עצמו לא ניתן לשאול על הגשמים, מאחר וביו"ט לא אומרים ברכת "ברך עלינו", ולכן ההזדמנות הראשונה לשאול על הגשמים היא במוצאי יום טוב}}(שאז אומרים בתפילה "ברך עלינו", וניתן לבקש על הגשם) יש להתחיל לבקש גשם בתפילה. כיצד מיישבים סתירה זו בין המקורות, מתחילים לבקש במוצאי יום טוב, או שרק שבועיים אחר כך, בז' מרחשון.


הגמ' מיישבת בשלושה אופנים:
*'''א:''' אין להקשות מדברי רבי אלעזר על דברי רבי יוחנן. רבי אלעזר פסק שמתחילים בז' מרחשון, ורבי יוחנן פסק שמתחילים במוצאי יום טוב. כל אחד פסק כפי שהוא הבין, ואין להקשות מאחד על חבירו ("גברא אגברא קרמית?!").
*'''ב:''' אפשרות נוספת מביאה הגמ', שניתן לומר שב' המקורות מדברים על מקומות שונים: ארץ ישראל ובבל. בארץ ישראל אוספים את התבואה לבית כבר במהלך חודש תשרי, ולכן ניתן להתחיל ולהתפלל על הגשמים מיד במוצאי יום טוב, וע"ז דיבר ר' יוחנן. אך רבי אלעזר דיבר על בבל, בה התבואה עדיין נמצאת מחוץ לבית לאחר החגים, ולכן מתחילים להתפלל על הגשמים אך ורק בז' מרחשון.
*'''ג:''' ואפשרות שלישית: אין צורך לחלק בין ארץ ישראל לבבל, אלא, ב' המקורות מדברים על זמנים שונים{{הערה|והגמ' מביאה הכרח לביאור זה, כי הביאור השני לא מספיק; אמנם אין בארץ ישראל פירות בשדה, אך יש שם עולי רגלים שעשויים להינזק מהגשם. ולכן הגמ', או מיישבת (לפי פשטות ההבנה) ששתי הסיבות שבגללם יש לדחות את שאלת הגשמים לז' מרחשון לא קיימות בארץ ישראל – גם אין פירות בשדה, וגם אין עולי רגלים, מאחר ומדובר אחר החורבן. ולכן יש להתחיל לבקש על הגשמים מיד במוצאי יום טוב}} – בזמן הבית לאחר החורבן. בכל תקופה, יש לנהוג אחרת.
בזמן הבית שהיו עולי הרגלים מהלכים בדרכי ארץ ישראל לאחר החגים, היו צריכים להמתין מבקשת הגשמים{{הערה|כ"ה לדעת רוב הראשונים. אך לדעת רש"י שם ד"ה "הא לן והא להו" יש להמתין גם מהזכרת גשמים עד ז' מרחשון. ודעה יחידאה היא (ועיין ב"שם הגדולים" בערך רש"י, דיון בנוגע לייחוס הפירוש על מסכת תענית אליו)}} עד שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אך לאחר החורבן, יש להתחיל לשאול גשמים בארץ ישראל יחד עם ההזכרה, מיד במוצאי שמיני עצרת. ראשונים רבים פסקו לפי פשט הגמ'{{הערה|בתירוצה האחרון}} שכיום, לאחר חורבן הבית, יש לשאול גשמים בארץ ישראל מיד במוצאי יום טוב של שמיני עצרת. כמה שפסיקה זו נשמעת חריגה, הרי שותפים לה כמה וכמה ראשונים בולטים:
דעה זו מובאת ב"ארחות חיים"{{הערה|הלכות תפילה סימן קט. חובר ע"י הרא"ה מלוניל, מרבותינו הראשונים, מחכמי פרובנס גם הוא, כמו בעל ה"כפתור ופרח" חי בתקופת גירוש פרובנס, וגורש משם.}} בשם הגאונים ו[[הרמב"ן]], וכתובה בפירוש במאירי, בר"ן{{הערה|המאירי והר"ן כתבו דבריהם על סוגיית הגמ' שהובאה לעיל. ולהעיר, שאמנם הר"ן מצדד בסברא זו, אך מביא ומבאר גם את הדעה האחרת}}, בריטב"א{{הערה|בדף י,א}}, בספר ההשלמה{{הערה|ס"ג}} ובעוד מרבותינו הראשונים{{הערה|ראה שו"ת "יביע אומר" ח"ה סט"ו בגוף התשובה
ובגליון, שמציין לראשונים נוספים הסבורים כך}}.
ובכל זאת אנו נוהגים לשאול את הגשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון.
===בחוץ לארץ===
{{להשלים|פסקה}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הרב שי שמעון כהן, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/629777/ דיני אמירת 'ותן טל ומטר']''' {{וידפו}}
*הרב שי שמעון כהן, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/629777/ דיני אמירת 'ותן טל ומטר']''' {{וידפו}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
125

עריכות

תפריט ניווט