מלחמת ארבעת המלכים את החמישה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:


==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==
===ויתן לו מעשר מכל===
כששב אברהם מהמלחמה לאחר הניצחון, יצא לקראתו מלכי צדק מלך שלם שהיה כהן לא-ל עליון, ואברהם נתן לו [[מעשר]], "וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"{{הערה|בראשית יד, כ.}}.
[[הרבי]] מקשה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 68.}} מדוע [[הרמב"ם]]{{הערה|הל' מלכים ריש פרק ט'.}}  כשמפרט את המצוות שקויימו קודם מתן תורה על ידי [[אדם הראשון]], [[נח]], [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]] ו[[עמרם]] - הוא אומר "ויצחק הפריש מעשר". הרי אנו מוצאים את הפרשת המעשר כבר אצל אברהם, בחזרתו ממלחמת המלכים.
ומבאר הרבי בדעת הרמב"ם, שגדר המעשר שמסופר בתורה אצל אברהם, לא היה כמעשר רגיל שבימינו, אלא כמעשר משלל המלחמה כמו ב[[מלחמת מדין]]. שמעשר זה אינו נוהג לדורות. בשונה מיצחק שהפריש מעשר מגידולי הקרקע שלו באופן הנהוג בימינו.
ובפנימיות, אברהם הפריש מעשר אחרי שהוא ראה ניסים גלויים. אחרי שיצא למלחמה כנגד ארבעה מלכים אדירים, ולא רק שניצח במלחמה, אלא שאף לא היו אצלו אבידות כלל. לכן אין כל פלא שאברהם הפריש מעשר. היה ברור שהניצחון הזה שייך לה', לא לו.
יצחק, לעומת זאת, הפריש מעשר מיבול שהוא עמל ויגע חודשים ארוכים כדי לייצר אותו. מתוך תחושה ברורה שגם ה[[טבע]] הוא [[נס]]. הרווחים שהושגו בעמל כפיים, גם הם מברכת שמים.
לכן הרמב"ם לומד את מצוות המעשר דווקא מיצחק. כי מצוות המעשר כיום, הוא מעשר שבא דווקא אחרי עבודה קשה ושגרה. כשיהודי מפריש [[צדקה]] מדי חודש, הוא מבטא בכך את הכרת התודה לה'.
===מחוט ועד שרוך נעל===
בסיום המלחמה מופיע בכתוב המשפט שאמר אברהם אבינו למלך סדום בהקשר לכך שלא יקח מן הרכוש מאומה, "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל"{{הערה|בראשית יד, כג.}}.
בסיום המלחמה מופיע בכתוב המשפט שאמר אברהם אבינו למלך סדום בהקשר לכך שלא יקח מן הרכוש מאומה, "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל"{{הערה|בראשית יד, כג.}}.


11,172

עריכות

תפריט ניווט