27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – ".ה" ב־". ה") |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור. | נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור. | ||
במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] | במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] על ידי [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}. | ||
==עניינו המרכזי== | ==עניינו המרכזי== | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים"). | תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים"). | ||
משה עושה זאת | משה עושה זאת על ידי שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}. | ||
==בתורת הרבי== | ==בתורת הרבי== |