לימוד התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  28 באוקטובר 2020
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
שורה 50: שורה 50:
ב[[גמרא]]{{הערה|קידושין מ, ב.}} מובאת השאלה "תלמוד גדול או מעשה גדול" ולאחרי מחלוקת בדבר הוכרע שתלמוד גדול, מכיון ש"התלמוד מביא לידי מעשה". על יסוד זה כתבו הפוסקים{{הערה|רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ג. ו[[אדה"ז]] ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ד ס"ב.}} שמעלת תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות.
ב[[גמרא]]{{הערה|קידושין מ, ב.}} מובאת השאלה "תלמוד גדול או מעשה גדול" ולאחרי מחלוקת בדבר הוכרע שתלמוד גדול, מכיון ש"התלמוד מביא לידי מעשה". על יסוד זה כתבו הפוסקים{{הערה|רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ג. ו[[אדה"ז]] ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ד ס"ב.}} שמעלת תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות.


לבד ממעלה זו שע"י לימוד התורה ידע האדם איך לקיים את כל המצות, ישנה מעלה במצות תלמוד תורה עצמה, ובגמרא{{הערה|מועד קטן ט, רע"ב.}} למדו זאת מהפסוק "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה"{{הערה|משלי ח, א.}} שאפילו "חפצי שמים" שהם המצות אינם שוים ללימוד התורה.
לבד ממעלה זו שעל ידי לימוד התורה ידע האדם איך לקיים את כל המצות, ישנה מעלה במצות תלמוד תורה עצמה, ובגמרא{{הערה|מועד קטן ט, רע"ב.}} למדו זאת מהפסוק "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה"{{הערה|משלי ח, א.}} שאפילו "חפצי שמים" שהם המצות אינם שוים ללימוד התורה.


על יסוד זה נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו.
על יסוד זה נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו.


אך יחד עם זאת, מוצאים מעלה בקיום המצות, שכאשר ישנה מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שסיבת הדבר היא, "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם".  
אך יחד עם זאת, מוצאים מעלה בקיום המצות, שכאשר ישנה מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שסיבת הדבר היא, "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם".  

תפריט ניווט