27,797
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. ל[[אברהם אבינו]], היה אוהל גדול , עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. ל[[אברהם אבינו]], היה אוהל גדול , עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. | ||
מסופר גם {{הערה|[[בראשית]], וירא}} , שמתי שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו [[יצחק אבינו]]. | מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}} , שמתי שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו [[יצחק אבינו]]. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | ||
עוד מצינו במשנה {{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | ||
ב[[גמרא]] {{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל , כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל , כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | ||
==אושפיזין== | ==אושפיזין== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} |