27,606
עריכות
קהילת חב"ד בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "''ר " ב־""ר "
מ (החלפת טקסט – "''צ " ב־""צ ") |
מ (החלפת טקסט – "''ר " ב־""ר ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''קהילת חב"ד בחברון''' הייתה קהילה יהודית היסטורית ב[[חברון]], מהיישוב הישן [[בארץ ישראל]], שהיוותה במשך כמאה שנים את מרכזה של [[חסידות חב"ד]] בארץ ישראל. היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את [[היישוב היהודי בחברון]] לצד הקהילה הספרדית שקדמה לה, ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון" היות שרוב קהילת האשכנזים בחברון היו אנשי חב"ד. חסידי חב"ד היו היהודים אשכנזים הראשונים שהתיישבו ב[[חברון]]. | '''קהילת חב"ד בחברון''' הייתה קהילה יהודית היסטורית ב[[חברון]], מהיישוב הישן [[בארץ ישראל]], שהיוותה במשך כמאה שנים את מרכזה של [[חסידות חב"ד]] בארץ ישראל. היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את [[היישוב היהודי בחברון]] לצד הקהילה הספרדית שקדמה לה, ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון" היות שרוב קהילת האשכנזים בחברון היו אנשי חב"ד. חסידי חב"ד היו היהודים אשכנזים הראשונים שהתיישבו ב[[חברון]]. | ||
ראשית הקהילה החבדי"ת בארץ ישראל, לאחר שעלו מרוסיה, היה בטבריה וצפת, לאחר תקופה בהוראת [[האדמו | ראשית הקהילה החבדי"ת בארץ ישראל, לאחר שעלו מרוסיה, היה בטבריה וצפת, לאחר תקופה בהוראת [[האדמו"ר האמצעי]] עברו לחברון, ופתחו את קהילת חב"ד בחברון. | ||
במשך רוב שנות קיומה הייתה קהילה חב"ד בחברון הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ ישראל. ובמידה רבה הייתה בסיס לשאר ההתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים. | במשך רוב שנות קיומה הייתה קהילה חב"ד בחברון הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ ישראל. ובמידה רבה הייתה בסיס לשאר ההתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
עד סביבות [[תקפ''א]] היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת [[האדמו | עד סביבות [[תקפ''א]] היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת [[האדמו"ר האמצעי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[תרי''ג]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים. | ||
על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], ר'[[משה מייזליש]] ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו. | על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]], בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], ר'[[משה מייזליש]] ור'[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו. | ||