רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותי', ואמר לה כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] קורא לנכדתה צבי' גיטל לבוא אליו.
בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותי', ואמר לה כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] קורא לנכדתה צבי' גיטל לבוא אליו.


צבי' גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנת רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.
צבי' גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.


ביום ה', [[י"א בניסן]] [[תר"י]]{{הערה|כן ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], ב[[רשימות]] חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר"ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד. וב[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] - [[תש"ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי"א]], וצ"ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר.
ביום ה', [[י"א בניסן]] [[תר"י]]{{הערה|כן ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], ב[[רשימות]] חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר"ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד. וב[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] - [[תש"ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי"א]], וצ"ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר.
שורה 47: שורה 47:
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]].
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]].


יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ב[[רוחניות]], הפקיד אדמו"ר הצ"צ את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}.
יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו הק', ובניו הק' היו עסוקים ב[[רוחניות]], הפקיד אדמו"ר הצמח צדק את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהול החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}.


בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}.
בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}.
שורה 77: שורה 77:
==ב'תומכי תמימים'==
==ב'תומכי תמימים'==


מיד עם הקמת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}. היא הקימה בעצמה את [[בית תבשיל (ליובאוויטש)|בית התבשיל של הישיבה]], והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי{{הערה|[[דברי ימי התמימים]] מאת הרב [[משה רוזנבלום]].}}.
מיד עם הקמת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], ועוד.}}. היא הקימה בעצמה את [[בית תבשיל (ליובאוויטש)|בית התבשיל של הישיבה]], והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי{{הערה|[[דברי ימי התמימים]] מאת הרב [[משה רוזנבלום]].}}.


יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמיד הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]] ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."{{הערה|שיחת י"ג שבט [[תש"ט]], [[לקוטי דיבורים]] ח"ג.}}. היא הייתה מכנה את ה[[תמימים]] "די קינדער"{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 87.}}.
יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]] ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם..."{{הערה|שיחת י"ג שבט [[תש"ט]], [[לקוטי דיבורים]] ח"ג.}}. היא הייתה מכנה את ה[[תמימים]] "די קינדער"{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 87.}}.


==הסתלקותה==
==הסתלקותה==
2,365

עריכות

תפריט ניווט