'''שם ע"ב''' הוא [[שם הוי"ה]] ב[[מילוי]] [[יו"ד|יודי"ם]] באופן זה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא הגבוה מבין ארבעה צירופי שם הוי"ה: ע"ב, [[ס"ג]], [[מ"ה]], [[ב"ן]]. ב[[עולמות]] שם זה הוא כנגד עולם ה[[עקודים]]. ב[[עשר ספירות|ספירות]] שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]]. בנפש האדם שם זה הוא כנגד ה[[יחידה]] שבנפש.
==ענינו==
שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן ב[[שם ס"ג]] שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן.
[[שם ב"ן]] נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]]. כך גם ביחס בין [[שם מ"ה]] לשם ע"ב, שביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא [[אדם]], שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול.
==ענינו בעולמות==
ב[[עולמות]], שם ע"ב הוא כנגד [[עולם העקודים]], בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת [[ביטול]].
==ענינו בנפש==
ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת ה[[יחידה]]. במדרש נמנו חמש מדריגות בנשמה: [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]], ואילו בזוהר כלולים [[חיה]] ו[[יחידה]] בבחינת [[נשמה]] לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד [[נשמה]] לנשמה, שהוא ה[[יחידה]].
ענין ה[[יחידה]] בנפש הוא ה[[איתן]] שהוא תוקף ה[[נשמה]] הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת [[איתן]] הוא ישן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים).
| ב[[פרצוף (קבלה)|פרצופים]]||{{מונחון|[[אבאעילאה|אבא]]|ספירת ה"חכמה", מידת החסד}}||{{מונחון|[[אמאעילאה|אמא]]|ספירת ה"בינה", מידת הגבורה}}||{{מונחון|[[זעיר אנפין]]|פרצוף "תפארת", כולל את שש הספירות האמצעיות}}||{{מונחון|[[מלכות דאצילות|נוקבא]]|ספירת ה"מלכות"}}
|-
|בגימטריה
|52
|-
| בחלקי ה[[תורה]] || [[טעמי המקראטעמים נקודות תגין אותיות|טעמים]] || [[ניקודנקודה|נקודות]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות סת"ם#התגים|תגים]] || [[אותאותיות (התורה)|אותיות]]יות
שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן ב[[שם ס"ג]] שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן.
[[שם ב"ן]] נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]]. כך גם ביחס בין [[שם מ"ה]] לשם ע"ב, שביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא [[אדם]], שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול.
==ענינו בעולמות==
ב[[עולמות]], שם ע"ב הוא כנגד [[עולם העקודים]], בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת [[ביטול]].
==ענינו בנפש==
ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת ה[[יחידה]]. במדרש נמנו חמש מדריגות בנשמה: [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]], ואילו בזוהר כלולים [[חיה]] ו[[יחידה]] בבחינת [[נשמה]] לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד [[נשמה]] לנשמה, שהוא ה[[יחידה]].
ענין ה[[יחידה]] בנפש הוא ה[[איתן]] שהוא תוקף ה[[נשמה]] הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת [[איתן]] הוא ישן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים).