עולם העשייה הגשמי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה"
מ (החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{עולמות אבי"ע}}
{{עולמות אבי"ע}}
'''עולם העשיה הגשמי''' הוא לשון ה[[קבלה]] המתארת את עולם הזה הגשמי. מבואר כי עולם העשיה הגשמי הוא החלק התחתון ב[[עולם העשיה]], שהוא הרביעי בין ארבעת עולמות [[אבי"ע]].
'''עולם העשייה הגשמי''' הוא לשון ה[[קבלה]] המתארת את עולם הזה הגשמי. מבואר כי עולם העשייה הגשמי הוא החלק התחתון ב[[עולם העשייה]], שהוא הרביעי בין ארבעת עולמות [[אבי"ע]].


עולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד הוי' ממש".
עולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד הוי' ממש".


==התהוותו==
==התהוותו==
עולם העשיה הגשמי, בהיותו עולם גשמי, אין הוא מתהווה באופן של [[עילה ועלול]]. שאף באופן של השתלשלות וצמצומים רבים אי אפשר להיות התהוות של [[גשמיות]] מ[[רוחניות]] אלא זהו רק בכוחו ויכולתו יתברך לבד.
עולם העשייה הגשמי, בהיותו עולם גשמי, אין הוא מתהווה באופן של [[עילה ועלול]]. שאף באופן של השתלשלות וצמצומים רבים אי אפשר להיות התהוות של [[גשמיות]] מ[[רוחניות]] אלא זהו רק בכוחו ויכולתו יתברך לבד.


ומה שהנפשות של העופות נמשכות מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה]], והחיות מ[[פני אריה]] שבמרכבה, והאדם מן ה[[אדם]] שעל ה[[כסא]], כל זה הוא רק בנפש, אבל ה[[גוף]] הגשמי של העופות וחיות והאדם, לא נתהוו מבחינת [[רוחניות]] אלא זהו בכוחו של [[אין סוף ב"ה]] בלבד. והענין שלפני [[אין סוף ב"ה]] [[גשמיות]] ורוחניות שוים, להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] עליהם וממשיך חיות לכולם בשווה. ולכן נקראת ההתהוות בבחינת בריאה מאין ליש, היות שאין התהוותו בבחינת [[עילה ועלול]], אלא חיותו רק מבחינת הארה דהארה, ולכן נקרא בשם בריאה מאין ליש.
ומה שהנפשות של העופות נמשכות מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה]], והחיות מ[[פני אריה]] שבמרכבה, והאדם מן ה[[אדם]] שעל ה[[כסא]], כל זה הוא רק בנפש, אבל ה[[גוף]] הגשמי של העופות וחיות והאדם, לא נתהוו מבחינת [[רוחניות]] אלא זהו בכוחו של [[אין סוף ב"ה]] בלבד. והענין שלפני [[אין סוף ב"ה]] [[גשמיות]] ורוחניות שוים, להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] עליהם וממשיך חיות לכולם בשווה. ולכן נקראת ההתהוות בבחינת בריאה מאין ליש, היות שאין התהוותו בבחינת [[עילה ועלול]], אלא חיותו רק מבחינת הארה דהארה, ולכן נקרא בשם בריאה מאין ליש.

תפריט ניווט