ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 14 בתים ,  23 באוקטובר 2020
זה לא המכלול
אין תקציר עריכה
(זה לא המכלול)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות  
{{דמות  
|שם=רבי ניסן נמנוב
|שם=הרב ניסן נמנוב
|תמונה=[[קובץ:ר ניסן.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:ר ניסן.jpg|250px]]
|תיאור=משפיע חסידי בישיבות ב[[ברינואה]], [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]]
|תיאור=משפיע חסידי בישיבות ב[[ברינואה]], [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
|השתייכות=
}}
}}
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]
רבי '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
הרב '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.


הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
ר' ניסן, נולד ב[[י"ג מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך ב[[תלמוד תורה]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב|תומכי תמימים בחרקוב]] ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים בנעוועל]] שם שהה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].  
   
   
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].

תפריט ניווט