שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
את הציונות הקים [[בנימין זאב הרצל]] לאחר שסיקר את משפט דרייפוס{{הערה|בשנת [[תרנ"ד]]}} והושפע ממנו קשות, בעקבות כך עלה במוחו הרעיון של הקמת מדינה יהודית.הרעיון הוליד את הקונגרס הציוני הראשון שהתרחש בשנת [[תרנ"ז]].
מיד עם התחלת הרעיון הציוני החלו רבים מהרבנים להתנגד לו בתוקף, בעיקר משום החשש שהדבר יוביל להתדרדרות מה שיגרום ליהודים רבים לרדת מן היהדות{{הערה|מה שאכן למרבה הצער קרה...}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון שהתנגד ל[[ציונות|רעיון הציוני]] משום האיסור של [[שלושת השבועות]]:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}
בשנת [[תרנ"ט]] התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים לחתום בשביל הספר. לאחר כשנה בשנת [[תר"ס]] יצא הספר, בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם [[אדמו"ר הרש"ב]] "נגד השיטה הציונית". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמים, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי {{ציטוטון|לא חפץ ה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים}}{{הערה|ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים], ורשה תר"ס, עמ' 22.}} לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה. [[רבי יוסף רוזין]] שלח מכתב לספר בו הוא כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קבלתי מכתבם אודות כת הסעוקשה אשר מכנים עצמם בשם "ציונים" לא לחנם רק משום מ׳׳ש רש״י יומא דף ע״ז ע׳׳ב דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון המובא בשקלים פ״ח ה״א וזה קצרן של נויס המובא שם כי המינים הידועים היו בשוק העליון בבל מקום, עי׳ ע״ז דף י״ח ע ״א וזה ר״ל הירושלמי בפ״ד דתענית סוף ה׳׳ב חזרנו על בל המקרא ולא מצאנו שנקרא ישראל ציון אלא זה בו׳ דר״ל דרק' ע׳׳י תורה ועבודה אז יקוים ולציון יאמרו עמי א תה, ועי׳ סנהדרין דף צ״ט ע״ב דרק ע׳׳י חורה יעו״ש ו מ״שהרמנ״ם כ פרה״מבפ״א רסנהדרין שתרבה תשוקתם להי״ת ולתורתו ע״ש וזה נראה ל עץ שאין אהבת הזאת לא מיני׳ ולמ קצתה. — ושלאת הא שתיקתי בו׳ ח״ו כעין שכתב הדא״ש ז״ל במכתבו לרא׳׳מ במגחת קנאות שמכתב צ״ט יעו״ש כתבתי וחתמתי}} מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בספר היה החריף ביותר במהלכו כתב והביא את שיטתו נגד הקמת מדינה משום האיסור של "שלושת השבועות" וכן כתב:{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}
נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, [[אדמו"ר הרש"ב]]
===הויכוח עם הרב אהרנסון===

תפריט ניווט