11,697
עריכות
נח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
===שמו של נח=== | ===שמו של נח=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש"י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} "נייחא דרוחא", שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת נח נח, פעמיים, הם "נייחא דעילאי" ו"נייחא דתתאי" שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} "מי נח", משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה. | ||
כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | |||
===מעשיו של נח=== | ===מעשיו של נח=== | ||
נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל נח על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר "מלאה הארץ חמס". לא היה מצב של בעלי תשובה. | |||
היוצאים מן הכלל, שאצלם היה עניין התשובה, היו אדם וקין. הם הצליחו לשוב בתשובה משום שהיו זמן מה ב[[גן עדן]]: אדם נברא בגן העדן וגם קין נולד בו. זיקתם לגן העדן נתנה להם אפשרות לשוב בתשובה ולבטל את הגזֵרה, כי גן העדן הוא למעלה מהעולם. אולם העולם באותם ימים לא היה מוכשר לתשובה. | |||
לכן נאמר בגמרא שנח הוכיח את בני דורו ונענה בתגובה לעגנית – "היו מבזים אותו". כלומר, תוכחתו לא הצליחה להשפיע על בני דורו לשוב בתשובה, משום שקודם המבול הייתה חומריות העולם תקיפה כל כך, שלא אפשרה את התשובה, שכל עניינה הזדככות. | |||
התשובה נתחדשה על ידי המבול, שטיהר את העולם מחומריותו וזיכך אותו, ובכך אִפשֵר את התשובה. לכן נאמר שכאשר נח יצא מן התיבה – "ראה עולם חדש". העולם שלאחר המבול הוא אכן "עולם חדש" – עולם שיש בו האפשרות לשוב בתשובה. | |||
עניין זה הוא אכן חידוש עצום, שאין כמותו אפילו בעולמות העליונים. רק כאן, בעולם הזה, יכול להתקיים מצב שבו האדם עלול לחטוא ובכל זאת לשוב בתשובה. הדבר הזה נוצר על ידי המבול, שיצר מציאות אחרת של עולם, עולם שיש בו אפשרות של תשובה. המבול גילה את הכוח האין סופי של אלוקים, הכול יכול, שרק ממנו ניתן הכוח לשוב בתשובה ולהפוך זדונות לזכויות. | |||
דבר זה מסביר את ההתייחסויות המנוגדות לנח: מצד אחד קריאת המבול על שמו היא עניין שלילי, שלא התפלל על אנשי דורו; ומצד שני המבול נקרא "מי נח" במשמעות חיובית, כמו שנאמר: "אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עלייך ומגעור בך", נבואה חיובית האמורה על זמן הגאולה. | |||
שני הקטבים הללו מייצגים את שתי התקופות בחייו של נח – קודם המבול ואחר המבול. קודם המבול חי נח בעולם שאין בו אפשרות של תשובה, ולכן לא התפלל על אנשי דורו. לעומת זאת, לאחר המבול נפתחה תקופה חדשה, תקופה שבה ניתנה האפשרות לשוב בתשובה ואפילו להפוך את הרע לטוב, עד הטוב הנשגב של הגאולה{{הערה|. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||